Page 223 - 2

‫‪˙·¢˙Â‬‬ ‫יורה דעה‬ ‫˘‡‪˙ÂÏ‬‬ ‫˜‪ÁÙ‬‬

‫כלאי אינו לוקה מ"מ משו הנאת הרצו יאסר‪ ,‬ולא‬ ‫בפסח עצמו שמשתמש בו ונניח שזה מיקרי רוצה‬
‫משמע כ בע"ז ס"ד ע"א דקאמר מאי אריא עוקרי‬ ‫בקיומו של בלע לקיי הקדרה אז אינו כנפלה עליו‬
‫אפי' קיומי נמי שפיר דמי ומאי קושיא נהי דקיימי‬ ‫מפולת‪ .‬אבל בב"ח אי שו מצוה בבעורו מ העול‬
‫שפיר דמי אבל רוצה בקיומו לאו שפיר דמי דה"ל‬ ‫ויכול לקיי בב"ח כל ימיו א לא ירצה להנות ממנו‬
‫נהנה שלא כדה"נ‪ ,‬מיהו הא לא קשיא ת"ל דמצוה‬
‫לבערו בשרפה פ תוקד אש‪ ,‬וכל שמצוה לבערו‬ ‫רק מדרבנ בעי גניזה שלא יוכשל בו‪.‰‬‬
‫אסור רוצה בקיומו‪ .‬י"ל כיו דאיכא למ"ד רוצה‬
‫בקיומו מותר עדיפא מיניה קאמר הא מני רבי יהודה‬ ‫‪ ‡‰Â‬דקרי ליה נקברי בשלהי תמורה )לג‪ ,‬ב( לא‬
‫הוא ומשו לא תחנ אבל הנ"ל קשיא‪ .‬ובאמת‬
‫בלא"ה צ"ל עיו הא ערלה מצוה בשריפה דילי‬ ‫שיהיה מצוה מה"ת לקברו כלל‪ .‬ובזה חלוקות‬
‫מכלאי כמבואר בתוס' שלהי תמורה וא"כ תאסר‬ ‫שארי נקברי מחמ בפסח לרבנ דר"י‪ ,‬דאע"ג דג‬
‫רוצה בקיומו ולא משמע כ בסוגיא דחדש יות‬ ‫חמ מהנקברי דהשבתתו בכל דבר‪ ,‬מ"מ התורה‬
‫ציוה לבערו בכל דבר עכ"פ‪ ,‬ויש בזה להקל‬
‫יע"ש ואי כא מקומו‪.Ê‬‬ ‫ולהחמיר החומרא כדאמר ‪ ,‬דאפי' הרצונו בקיומו‬
‫אסור‪ .‬ולהקל דאפי' לרבנ אפרו מותר‪ *‰‬דכיו‬
‫‪ Ó"Ó‬לדינא הסכמת רמ"א בת"ח כלל פ"ה ובד"מ‬ ‫שהביעור מצוה א"כ כל שנעשה מצותו מותר כמ"ש‬
‫תוס' שלהי תמורה )ש ד"ה הנשרפי ( טע זה לחלק‬
‫וש"ע י"ד סי' צ"ד )ס"ג( כר"ת דלא מקרי זה‬ ‫בי נקברי לנשרפי ‪ ,‬והדבר מוב דלאו דוקא בי‬
‫רוצה בקיומו של בלע וכ הסכימו כל האחרוני ‪.‬‬ ‫נקברי לנשרפי אלא בי אות שמצוה בביעור‬
‫וטעמא רבה איכא לחלק בי חרס הדרייני שרוצה‬ ‫שכיו שנעשה מצותו הותרו‪ ,‬משא"כ בב"ח וכדומה‬
‫בקיומו של בלע שסופו להוציאו ולשתותו משא"כ‬ ‫שאי מצוה בבעורו הוה חומרא דאפרו אסור‪ Â‬ורוצה‬
‫בלע בב"ח א"א להוציאו כי א ע"י תערובות מה‬ ‫בקיומו מותר‪ .‬וכבר נתעוררתי בחי' לש"ע א"ח‬
‫שנתבשל בו וש הוא פוג עכ"פ פורתא אפי'‬ ‫]בסו חי' חת"ס פסחי [‪ ,‬במג"א רס"י תמ"ה וכעת‬
‫ביומיה וכנ"ל‪ ,‬וזה בכלל דברי הש"ס דע"ז ל"ב ע"א‬ ‫מצאתי בספר ]מקור חיי [ שחיבר הגאו מליסא על‬
‫הת איתי' לאיסורא בעיניה פירוש דכיו שסופו‬ ‫הל' פסח ש שכוונתי לדעתו ושמחתי‪ .‬מ"מ לא‬
‫לצאת ה"ל כאלו הטמינו בחדרו משא"כ בב"ח ה"ל‬ ‫ידעתי איסור א רוצה בקיומו של בב"ח ואולי‬
‫כמבוער וגנוז‪ .‬ויעיי מ"ש פלתי סי' צ"ד ש סק"ז‬ ‫הרצונו מיחשב הנאה גבי בב"ח דאפי' שלא כדר‬
‫ולע"ד אי בו בית מיחוש כלל למוכרו לגוי אפי'‬
‫הנאתו אסור‪.‬‬
‫ביומיה‪.Á‬‬
‫]¯‪[ÌȇÏη ÂÓÂȘ· ‰ˆÂ‬‬
‫‪. "‡ ÈÓ˘ È˙Ó˙ÁÂ È˙·˙Î „"ÚÏ ‰‬‬
‫‡‪ ‡Ï‬לפי זה ג בכלאי הכר שאסור שלא כדה"נ‬
‫‪.˜"ÙÏ Á"Ú˜ ˙·Ë Â"Ë '‰ ÌÂÈÏ È‰‚ ·"Ù‬‬
‫יהיה אסור רוצה בקיומו אפי' למ"ד המקיי‬
‫‪.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬

‫‪.ÂÓÂȘ· ‰ˆÂ¯ ÔÈ Ú· ıÓÁÏ ·ÏÁ· ¯˘· ÔÈ· ˜ÏÁÏ ÂÊ ‡¯·Ò  ȷ¯ ·˙Î ‡ ,·Ï Ê"ÚÏ Ò"˙Á 'ÈÁ· Ì‚ .‰‬‬
‫‪‰"Π.¯ÂÒ‡ ¯ه ¯·„ Ïη Â˙˙·˘‰ ÁÒÙ· ıÓÁ„ Ô ·¯Ï„ È„‰· ‰"„ · ,‡Î ÌÈÁÒÙ 'ÒÂ˙Ó „Á‡ ·¯ ¯ÈÚ‰ (· 'ÓÚ) ‚ 'ÈÒ ‰" ˘˘ ˘Ϸ .*‰‬‬
‫·¯‡"˘ ˘‪Á¯ 'ÈÒ Á"‡ ˜È˘ Ì"¯‰Ó ˙"¢·Â ,Ì˘ Á"‡ Ûχ‰ Ô‚Ó· ‰Ê· ˘È‚¯‰ ¯·Î˘ ÛÈÒ‰ Ì˘ ‰¯Ú‰·Â .‰Ó˙ 'ÈÒ Á"‡ ¯ÂË·Â Ì‬‬

‫„"‪.˘"Ú ÔÈÈ„ÚÂ ‰‬‬
‫‪ËÁÒ ˘ ÔÂÈ΄ „"˜Ò ÊÙ 'ÈÒ Ù"¯η Ìχ .Ìȯ·˜ ‰ ÏÎÎ ‰¯Â˙‰Ó ¯ÂÒ‡ ¯ه„ ‰‡¯ ¯"„ ˙ÂÈÓ˙ÒÓ .Ë"Ù ˘È¯ ‡"Î‡Ó 'ω Ì"·Ó¯· ‰"Π.Â‬‬

‫‪.‰‡ ‰ ‰"„ ‰ÁÈ˙Ù· ‚"Ó¯Ù 'ÈÚ .Ô ·¯„Ó ‡¯ÓÂÁ ‡Ï‡  ȇ ·ÏÁ‰ ÌÚË‬‬
‫‪.ÂÙ¯ 'ÈÒ ÔÏ‰Ï Â È·¯ ‰Ê· Î"˘Ó ‰‡¯ .Ê‬‬

‫‪Ï˘ ¯˘· ÈÏÎ ‰·¯‰ ÔÂ„È :Ï"Ê ÂÎ 'ÈÒ [‡"ËÈÏ˘ Ô¯Ë˘ ‡"˘¯‚‰ È"Ú Ï"ÂÈ] ˙¢„Á‰ Ò"˙Á ˙"¢·  ȷ¯Ï ‰·Â˘˙ „ÂÚ Â ÈˆÓ ‰Ê ÔÈ Ú· .Á‬‬
‫‪ȯΠ‰Â ·ÏÁ· ¯˘·Ó ÌÈÚÂÏ· ȯ‰˘ È¯Î Ï Ô¯ÎÂÓÏ ¯˙ÂÓ È‡ ‰·¯‰ Á˙¯ ‰‡ÓÁ Ȉˆ ıÂÁ·Ó ̉ÈÏÚ Ê˙È ˘ Ìȯ˜È‰ "Ô‡ÏȈ¯ÂÙ" Ò¯Á‬‬
‫‪‡Ï‡ ,¯ÂÒȇ ˙ÚÈÏ· ԇΠÔȇ ¯˘· ˙ÚÈÏ·Ó ÔÓÂÈ È · Âȉ ‡Ï˘ ÌÈÏΉ ÏÎ ‰ ‰ .¯ÎÂÓ‰ χ¯˘È È„È ÏÚ ‰ÚÈÏ·‰Ó ‰ ‰È ,ÂÏÈ˘·˙ ̉· ÁÈ˙¯È‬‬
‫‪Ô˙‡ ,‰‡ ‰ ¯ÂÒȇ ˙ÚÈÏ· ԇΠÔȇ Ù"ÎÚ Ï·‡ ,‰È˙ÂÂÎ ÔÏ ‡ÓÈȘ ‡Ï ¯ʂ ‡Ï ·ÏÁ· ¯˘··„ ‰"‡¯‰ ‚ÈÏÙ ‰Ê· Ì‚ ,‰ÏÈÁ˙ÎÏ ¯ÂÒ‡ χ¯˘ÈÏ‬‬
‫˘‪Ó"Ó ÂÓÂÈ Ô· ˙¯ÈÊ‚ ÌÂ˘Ó ¯ÂÒ‡ χ¯˘ÈÏ„ ·‚ ÏÚ Û‡ Ì‚ÙÈ˘ „Ú Â È˙ÓÈ˘Î Ó"Ó ,‰‡ ‰· ‰ÚÂÏ·‰ ‰¯Ò‡  ·ÏÁ· ¯˘·Ó ÂÚÏ·  ÔÓÂÈ È · Âȉ‬‬
‫‪‰¯ÂÓ‚ ‰ÚÈÏ· ‡ÎÈÏ„ Ô Âˆ ÍÂ˙Ï ÌÁ ‰ÈÏ È‰ ÁÂϘ‰ ˜ÒÙ „ ıÂˆÈ È"Ú ‰ÚÈÏ·‰„ Ô΢ ÏÎÓ ,‰Ó‚ى ‰ÚÂÏ·‰Ó ‰ ‰ ȯΠ‰˘ ¯ÓÂÏ ÍÈÈ˘ ‡Ï‬‬
‫‡‪ËÈÏÙÓ ‰ÎÂ˙Ï ˙¯ÚÏ ¯˙Âȉ ÏÎÏ ‡Ï‡ ˘Ó˘Ó  ȇ Âχ ˙¯ژ· ˘ÈÓ˘˙‰ Ì‚Â ,‰ ˆÈÁ‰ ‰˙ÙÈϘ ¯Ò‡  ‰ÙÈϘ È„Î ÚÏ· ‰ÈÏ ¯˜ÈÓ„‡ ‡Ï‬‬
‫‪¯ÂÒ‡Ï Ó"Ó ,È Â‚ ȇ‰ Èη χ¯˘ÈÏ Ï˜‰Ï ‰ÏÈÏÁ„ ·‚ ÏÚ Û‡Â ,‰‡ ‰· ¯ÂÒ‡Ï È„Î ÌÈÓÚˉ ·¯Ú˙È˘ „‡Ó ˜ÂÁ¯Â ÈÏΉ ˙ÂÈÓÈ ÙÓ ‰ÙÈϘ È„Î‬‬

‫‪. ÚÓ˘ ‡Ï È¯Î Ï ¯ÂÎÓÏ‬‬