Page 222 - 2
P. 222
Ì˙Áתשובה צח ÊÙ˜ ¯ÙÂÒ
אלא ע"י שיבשל בתוכו ויוציאו והרי אפי' ביומא וה"נ כבר נפג בדופני הקדרה בהיותו היתרא וה"ל
א"א דלא פגמה פורתא ,ונהי דהפג פורתא אינו סרוח מעיקרא ,אע"ג דלעני גזירה אטו ב"י ליכא
מתיר שנבשל אנחנו בתוכה אבל עכ"פ א"א לומר לאפלוגי ביניהו מ"מ לא ראו חכמי לאסור בכ .כ
שית הגוי יותר בשביל זה כדי שיפגו תבשילו צ"ל סברת הרא"ה ז"ל .ובא רשב"א להוכיח דע"כ
פורתא .ועוד עכ"פ ליומא אוחרא פג גמור הוא, הבלוע לדופני לא מקרי סרוח מעיקרא ,דאלת"ה ג
וא"כ לעני מכירה ביומיה ה"ל ס"ס שמא לא יבשל בחמ מותר ,אע"ג דחמ מקרי איסורא מ"מ חרכו
היו בתוכו ,ואת"ל יבשל בתוכו שמא דבר הפוג קוד זמנו מותר בהנאה לאחר זמנו ,ויעיי מג"א
בעי .ואפי' נימא דאי לעשות ס"ס בתחלה בידי סס"י תמ"ב וא"כ קדרות בפסח לשתרי אע"כ לא
ועיי מג"א סי' תס"ז סק"ב בסופו .מ"מ הכא אי מקרי הבלוע סרוח כנ"ל כוונת הרא"ה והרשב"א,
הגוי נות יותר בעד הקדרה משו שהגוי מסופק זה נמצא פליגי בהנ"ל ,דהרא"ה ס"ל נפג בדופני
הקדרה כרש"י דפסחי ותוס' סו ע"ז וכנראה לי
הס"ס בעצמו וק"ל. מדברי הרמב" והרשב"א ס"ל כהר" ויעיי בב"י
·‡) ÔÙÂדי"ל( ]דנ"ל[ פשוט יותר מביעא בכותחא סי' ק"ג‚.
דליכא למיחש להא ,אפי' חזינ דהגוי ניחא ‡ Íכל זה בשאר איסורי אבל קדרה הבלוע מבב"ח
ליה בכלי יש מבחדש משו שצרי לחסמ בחרס
או מפני פגימות טע כגו בכלי נחושת ,מ"מ לאו אפי' נניח שנפג בדופני הקדרה הא עכ"פ אי
משו טפת אסור שנבלע בתוכו קונה אותו ביוקר הפג גדול שלא יהא ראויה לגר כמ"ש הר" אי
משו שלא כדר אכילתו הא בב"ח לוקה שלא
כמוב ויעיי במנחת יעקב כלל פ"ה סקי"ז. כד"א והנאה וע"כ כ"ע מודי מטע פג בתבשיל
הבא אחריו הותר שאי כא טע כעיקר וכסברת
]¯[ÂÓÂȘ· ‰ˆÂ הר" .וכעת מצאתי סברא זו בפרי מגדי במשבצות
‡ Íמה דצל"ע משו רוצה בקיומו דדעת מהרש"ל זהב סי' צ"ד אות ד' יע"ש.
ביש"ש פ' כל הבשר סי' מ"ו דכלי הבלוע ‰ ‰Âלכאורה בישוב קושיות תוס' שלהי ע"ז הנ"ל
מבב"ח אסור לשמש בתוכו אפי' פירות צונני
מטע רוצה בקיומו והוא ז"ל מפרש רוצה בקיומו שהקשו לרש"י דלינת לילה פוגמת מ"ט
של הבלוע כי א"א להוציאו כ"א ע"י ביטול הכלי, לשבירת כלי חרס בחטאת ,וכתבנו דהקושיא היא
באמת לא הבנתי זה דאפי' בכ"ח יכול להוציאו ע"י לשיטת רש"י בפסחי דס"ל בדופני הקדרה נפגמה
כבשונות ונהי דאחר הוצאה מכבש ה"ל כפני וה"ל כמבוער ,מ"מ נ"ל לדינא דביומיה דפגמה
חדשות מ"מ נהי דדינו כפני חדשות מ"מ הכלי לא פורתא אינו מתיר אלא פגימה גמורה וס"ל לרש"י
נתבטל ומ"ט רוצה בקיומו של הבלע הזה ואי זה דבלינת לילה משו שפוג עכ"פ בתבשיל הבא
דומה ליורה שבא"ח סי' ת" ויעיי מג"א ש ס"ק אחריו ,אבל לפגו בדופני הקדרה אינו אלא מעל"ע,
ולא הוה כמבוער ,ומשו"ה בנותר צרי לבערה
י"א כמוב . ואע"ג דמיקרי עיבור צורה בלינת לילה ,מ"מ הרי
עכ"פ בעיבור צורה נמי בעי ביעור מ העול כ נ"ל.
]··˘¯ [ÂÓÂȘ· ‰ˆÂ¯ ˘"Ï ·ÏÁ·Â ולפ"ז מ"ש בב"ח שנבלע בקדרה מודה רש"י דבעי
מעל"ע דבעי פג גמור ליתא דעכ"פ פוג בתבשיל
ÈÏÂÏÂשהתוס' בע"ז ל"ב ע"א סו ד"ה והא הכא,
הבא אחריו וטע כעיקר בעי וליכא.
מדמה חמ ובב"ח לע"ז לעני רוצה בקיומו,
הייתי אומר דעכ"פ בב"ח לא דמי כלל דלא שיי ÔÈ ÚÏÂשאלתא דשאילנא קדמיכו אי מותר למכור
איסור רוצה בקיומו אלא באיסורי שמצוה לבער
מ העול ,כגו ע"ז וחמ בפסח ,ונהי שכ' הרב"י לנכרי קדרה הבלוע מבב"ח מה דאתי מעלתו
בא"ח„ שהבלוע שבקדירות חמ אינו צרי ביעור עליה מטע שהגוי נהנה מהבליע' שבקדרה ,אי
מפני שהוא כמבוער וה"ל כנפלה עליו מפולת ,מ"מ מקו בראש להניחו ,דבשלמא ירק הבלועה מבב"ח
היינו כשאינו רוצה בקיומו ,אבל כשרוצה בקיומו י"ל שהגוי קונה ביוקר הירק משו שירגיש בו טע
בב"ח ,אבל הקדרה אפי' נימא שהבלוע שבדופני
הקדרה אינו נפגמת לעצמה מ"מ הא א"א להוציאו
‚.‡ ,ʈ ÔÈÏÂÁ ‡ ,ÊÒ ‡ ,ÂÒ Ê"Ú Ò"˙Á 'ÈÁ ,Ș 'ÈÒ ÔÏ‰Ï ,·Î˜ 'ÈÒ ˘È¯ ÍÒ ÔÈÈ 'ω Ú"Â˘Ï Â È·¯ 'ÈÁ· '¯ ,˜"Óη ÂȯÙÒ·  ȷ¯ Î"Î .
„.È"·· ÔÎ ·Â˙Î ÔÎȉ È˙Ú„È ‡Ï .
