Page 219 - 2

‫‪˙·¢˙Â‬‬ ‫יורה דעה‬ ‫˘‡‪˙ÂÏ‬‬ ‫˜‪„Ù‬‬

‫א"כ מה בי צלי למליחה‪ .‬ובאמת קרא ויבשלו את‬ ‫צלייתו דהשתא דחלב שחוטה הוא דרבנ הוא מותר‬
‫הפסח באש ואת השלמי בשלו בסירות אתי שפיר‪,‬‬ ‫אלו דברי קדשו‪.‬‬
‫דסת פסח שמ הוא‪ .‬וצלע"ג לשו רד"ק בד"ה ש‬
‫]ב‪ ,‬לה‪ ,‬יג[ שכ' שלא מצינו בישול במקו צלי בשו‬ ‫‪ ÔÈ„‰Â‬די אמת‪ ,‬אבל הוכחת הפלתי מ"ט נקיט‬
‫מקו אחר זולת זה‪ .‬ובפ' ראה כתיב ובשלת ואכלת‬
‫הש"ס בכחלא ולא בחלב ממש כגו מוליתא‬
‫ומייתי לי' פר"ח ג"כ·‪.‬‬ ‫דגבינה עלויה בשרא שרי משו צלי דרבנ ‪ ,‬והוה‬
‫רבותא טפי מכחלא דהוה תרי דרבנ ‪ .‬אע"כ צלי‬
‫‪ ÔÈÚÎÂ‬ראיה לדברי דאלת"ה מנ"ל מריקה ושטיפה‬
‫אסור מ התורה‪.‬‬
‫לשפוד ואסכלה )זבחי צז‪ ,‬א( הא אשר תבושל‬
‫בו כתיב‪ ,‬או נפשוט מהכא בלוע בלא בשול‪ ,‬אע"כ‬ ‫˘‪ ·Â‬הקשה מו"ח הגאו ני' על לשו הר" ס"פ כ"ה‬
‫צלי שמ היינו בשול‪ ,‬וראיתי דבר תימה בפלתי‬
‫דמייתי קרא אשר לא יבוא במי תעבירו באש‬ ‫ומייתי ליה פר"ח רס"י פ"ז דבצלי שנאסר כדי‬
‫]במדבר לא‪ ,‬כג[ וקרא לא כתיב כ אלא אשר לא יבוא‬ ‫קליפה לא ]אמרינ [ חנ"נ משו דלא מצינו קליפה‬
‫באש תעבירו במי ‪ ,‬והיינו צונ והדחה כפירש"י‬ ‫בבב"ח ופר"ח למד מזה דלהר" אי צלי אוסר‬
‫ורמב" ש תעבירו באש היינו בי בבשול בי בצלי‪.‬‬ ‫בב"ח‪ .‬והוקשה למו"ח הגנ"י א"כ להר" אפילו צלי‬
‫שומ דמפעפע בכלו אי אוסר בב"ח‪ ,‬ומ"ט אמר‬
‫מיהו בסמ"ג‚ משמע כפירושו‪.‬‬
‫דוקא אי כדי קליפה נעשה נבלה‪ .‬וצ"ע בודאי‪.‬‬
‫‪ ‰ ‰‬א כני דברי נדחו רוב ראיות הפלתי ומיושב‬
‫]·˘‪[ÂÏÂη ÚÙÚÙÓ˘ ‰ÚÈÏ· ÏÎ ÏÏÂÎ ÏÂ‬‬
‫ג קושיית מו"ח הגנ"י על הר" דכללא הוא‬
‫כל המפעפע בכלו הוא בכלל בשול‪ ,‬ובהכי מיירי‬ ‫‪ „"ÚÏ ‰Â‬מה שרגיל אני לומר דבשול דקרא כולל‬
‫כחלא עלויה בשרא וכל כחוש אינו אסור מ התורה‬
‫אא"כ בהבל הקדרה וחלב צלול לאפוקי גבינה ע"ג‬ ‫כל בליעה שהוא דר בישול‪ ,‬רצוני‬
‫בשר שחו לרוטב‪ .‬ובמקו אחר הארכתי עוד בזה‬ ‫אפילו צלי אש כשהוא שמ באופ שמפעפע בכולו‬
‫היינו בישול‪ ,‬וכל שאינו מפעפע בכולו כגו כחוש‬
‫ונא לחוות לי דעתו הקדושה בכל מה שכתבתי‪.‬‬ ‫איננו בגדר בשול‪ ,‬אפי' יהיה בקדרה חו לרוטב‬

‫]‪¯ÂÒȇ ÔÈ Ú· Ô"¯‰ ÏÚ ‡"Ú¯ ˙È˘Â˜ ·Â˘È‬‬ ‫והוא דבר גוש‪ ,‬כמ"ש ש"כ סי' צ"ב סק"ג‪.‬‬
‫‪[‰ÎÈ˙ÁÏ ‰ÎÈ˙ÁÓ ‡ˆÂȉ‬‬
‫‪ È˙‡ˆÓÂ‬לי או לסברא זו מלשו רש"י זבחי ד‬
‫‪ ‰ÓÂ‬שכתב עוד מו"ח הגנ"י וז"ל תו קשיא לי על‬
‫צ"ה ע"ב בשול ובלוע שמ המנחה עכ"ל‪.‬‬
‫הר" בסוגיא הנ"ל דהוכיח דל"א דאי האיסור‬ ‫נראה דס"ל דמנחה יבישה לא מקרי בשול אלא‬
‫יוצא מחתיכה לחתיכה בלא רוטב דהא בחתיכה גסה‬ ‫אפייה‪ ,‬וכשיש בו שמ ומפעפע הוי בשול‪ .‬ובריש‬
‫ועבה הול בכולו‪ ,‬וע"ז כ' מו"ח הגנ"י ולא ידעתי‬ ‫סוגיא דיר )ש צו‪ ,‬ב( דכתב תוס' דמיירי בחתיכה‬
‫הא חזינ חילוק דאי שארי חתיכות מסייעי לבטול‬ ‫חצי' חו לרוטב אע"ג דגיד ושמנו גוש וכחוש הוא‬
‫ואותו חתיכה אפי' עבה וגסה מבטל הטיפה דע"כ‬ ‫מ"מ אוסר בנו"ט משו דביר שומ מיירי ומ"מ‬
‫אי החילוק משו דמחתיכה לחתיכה אומרי חנ"נ‬ ‫מבשעת מליחה לא נאסר דאי פטו במליחה כדעת‬
‫אבל בחד חתיכה ל"א בחצי חתיכה נעשה נבלה א"כ‬ ‫מהרש"ל בש"כ סימ ק"ה סקכ"ח‪ ,‬דאמר שמואל לא‬
‫קשה למ"ד אפשר לסחטו מותר מאי איכא למימר‬ ‫שנו אלא נתבשל אבל נצלה קול ‪ ,‬רוצה לומר כחוש‬
‫אע"כ דכח הפישוט בעיד נפילה הול באותה‬ ‫שאז אפי' בקדרה חו לרוטב צלי הוא ובכל זאת לא‬
‫חתיכה ולא מחתיכה לחתיכה א"כ שוב הסברא‬ ‫נתיישבה קושיית תוס' דהקשו פשיטא אי ס"ד ה"ה‬
‫כפשוטו מה שאי בכחו להפשיטו מתחלתו ונפסק‬ ‫צלי ר"ל ה"ה כחוש א"כ משעת מליחה כבר נאסר‬
‫דוקא אי בעי' פטו של שומ יש לחלק בי צלי‬
‫כחו שוב אי מתפשט לחו וצל"ע עכ"ל הזהב‪.‬‬ ‫למליחה אבל אי ס"ד דכחוש בלי שו פטו אוסר‪,‬‬

‫·‪ÏÚ ‰‡¯ ˙˘¯Ù· ˜ÂÒÙ‰ ˘¯ÙÓ ˜"„¯‰˘ ı¯È˙ (˙ÂÏ„‚ ˙‡¯˜Ó ÛÂÒ· ÒÙ„ ) È"‰„ ÏÚ ¯Â‡È·· ÔÈÏ·ÂÏÓ ÏÈ˘Ú‰ È"¯‰Ó ‰˘˜‰ ÂÊ ‡È˘Â˜ .‬‬
‫˘‪Ï˘·Â Ù"‰Ú ‡· ˙˘¯Ù ‡˙ÏÈÎÓ ˘"ÙÏ 'ÈÚ ,‰Ê· È˙ί‡‰ ‡"˜Ó·Â .‰‡¯ Ù"ÂÒ· Á"‰Â‡‰ Ì‚ ˘¯ÙÓ ÔΠ.ÁÒÙ‰ ÌÚ Ìȇ·‰ ‰‚È‚Á ÈÓÏ‬‬
‫‪Ó"˘˙ ÔÒÈ ‰È¯ÂÓ· ‰Ê ÔÈ Ú· ıÈ˘·Èȇ È"¯‰Ó ˙˘¯„ ,ÊÙ 'ÈÒ „"¯ÂÈ (Á"‰Â‡ ÏÚ·Ï) ¯‡˙ ȯ٠‡ ,ËÓ Ìȯ„ ‡"Ú¯Ï Ò"˘‰‚ ,ÌÈÓ· Ï˘Â·Ó‬‬

‫‪.[È˙ÏÙ‰ ÏÚ ‚¯Â·Ó‰Ó È"¯‰ È ÂÈÏ‚ 'ÈÚÂ] .‰‡¯ ˙˘¯Ù „Â„Ï ÏÈ΢ӷ Ô¯Îʉ 'Ò· Ú"Ú .Á"¯Ù‰ ÂÈÏÚ ‰Ó˙˘ ‰Ó ·˘ÈÈÓÂ‬‬
‫‚‪.[‡Ó˜ ÔÈÂ‡Ï 'ÈÚÂ] . ȷ¯ ÔÈÂÎ˙ ‚"ÓÒ ‰ÊÈ‡Ï È˙Ú„È ‡Ï .‬‬