Page 203 - 2

‫‪˙·¢˙Â‬‬ ‫יורה דעה‬ ‫˘‡‪˙ÂÏ‬‬ ‫˜‪ÁÒ‬‬

‫תערובת לא יתחייב בכ"ש אלא בעי שיעורא‪ ,‬ממילא‬ ‫אשר יעשה ל"ל הא איצטרי לכשנתערב חרצ ע‬
‫נדע שההיתר מצטר לאותו השיעור והא בלא הא‬ ‫היתר וזג ע היתר ואכל חצי זית מכל תערובות‬

‫לא סגי‪.‬‬ ‫בזא"ז שנצטרפו‪.‬‬

‫‪ ‡˙˘‰Â‬ממילא אי ס"ד דמכל אשר יעשה מגפ‬ ‫‪ Ì Ó‡‰‬בלשו תוס' נזיר הנ"ל היה אפשר לדחוק‬

‫היי בא להורות על איסורי נזיר‬ ‫ולומר דכוונת דמשרת גלי קרא שהשורה‬
‫המעורבי בהיתר שיצטרפו בזא"ז א כ נדע מזה‬ ‫פתו ביי במילתיה קיימיה ושיעורו בכ"ז כמו בעי‬
‫שעי"ת בעי שיעורא משו דקליש ליה‪ ,‬א כ‬ ‫ולא בעי שיעורא כלל וכס"ד דפסחי ר"פ אלו‬
‫ממילא נדע ג כ שההיתר מצטר לאיסור והדרה‬ ‫עוברי )מד‪ ,‬ב( לר"ע דקמ"ל אפי' ע"י תערובות נמי‬
‫קו' לדוכתא משרת ל"ל והוצר לומר מכל אשר‬ ‫נאסר בזית יי וה"נ לר"ש בכ"ש וא כ שפיר פרי‬
‫הש"ס מכל אשר יעשה ל"ל‪ .‬אבל זה אי אפשר‪ ,‬דהרי‬
‫יעשה איצטרי שאינו נזיר עד שיזיר מכול ‪.‬‬ ‫דברי תוס' אלו מבוארי יותר במס' ע"ז )ס"ח ע"א‬
‫]ד"ה ואיד [( בש ר' יקיר מקינו והת מפורש‬
‫‪ ‰Ê·Â‬י"ל קושית שער המל פ"ו מחמ )הל' ו(‬ ‫דלר"ש על ידי תערובת בעי כזית וההיתר מצטר‬
‫לשיעור ולא קאי במילתא קמייתא‪ .‬והדי עמו‬
‫אשיטה הנ"ל בפרק ג' דשבועות )כא‪ ,‬ב( דבעי‬ ‫)דלמוקי'( ]דלמוקמיה[ במילתא קמייתא לא הוה‬
‫למיפשט דר"ע ל"ל כ"ש למלקות מדבעי משרת‬ ‫צרי קרא כיו דאית ליה לר"ש טע"כ מגעולי נכרי‬
‫להיתר מצטר לאיסור ואי כשיטה הנ"ל הא ע"י‬ ‫א כ ממילא הטע כעיקר ממש‪ ,‬מה עיקר במשהו‬
‫א תערובות במשהו‪ ,‬והת בפסחי קאי הש"ס‬
‫תערובת בעי שיעורא‡‪.‬‬ ‫בהס"ד דלא שמעינ ליה לר"ע טע"כ ה"א דאיצטרי‬
‫קרא לאסור תערובות בכזית‪ ,‬אבל אי ידעי' טע"כ‬
‫‪ Ï" ‰ÏÂ‬י"ל אה"נ דהוה מצי לשנוי' הכי‪ ,‬אלא‬ ‫א"כ מסברא חיצונה תערובות במילתא קיימיה וע"כ‬
‫לא איצטרי משרת אלא לומר דתערובות בעי‬
‫משו דלחד לישנא בנזיר ד' ע"א הא‬ ‫שיעורא אלא שההיתר מצטר לאיסור והאי קרא‬
‫דאמר ר"ש מכל אשר יעשה שאינו נזיר עד שיזיר‬ ‫דמשרת בא להחמיר ולהקל לומר דעי"ת בעי‬
‫מכול אזיל לטעמי' דאי איסור חל על איסור ע"ש‬ ‫שיעורא ולומר שההיתר מצטר לאיסור א"כ תהדר‬
‫פירש"י ותוס'‪ ,‬ור"ע שמעינ ליה פג"ה )קא‪ ,‬א( גבי‬ ‫קו' לדוכתא מאי פרי הש"ס מכל אשר יעשה ל"ל‬
‫שבת ויה"כ לבתר דמפכינ דס"ל אחע"א ע"ש‪ ,‬וא"כ‬ ‫הא איצטרי לאוכל חצי זית תערובות חרצ וחצי‬
‫לדידיה ע"כ מכל אשר יעשה לאיסורי נזיר שיצטרפו‪,‬‬
‫ואי ס"ד דכ"ש למלקות ע"כ מוקי לקרא ע"י‬ ‫זית תערובות זג בזה אחר זה דחייב‪.‬‬
‫תערובות כנ"ל ומוכח ממילא היתר מצטר לאיסור‪,‬‬
‫וא"כ הדר תיקשי משרת למה לי‪ .‬ואה"נ דה"מ‬ ‫‪ „"ÚÏ ‰Â‬בזה‪ ,‬דס"ל לה שיטה דלר"ש דכ"ש‬
‫לשנוי' לאתויי מהאי מכל אשר יעשה אלא משו‬
‫דהת לא מפורש ר"ע בהדיא ובה דמשרת מפורש‬ ‫למלקות אי נימא דע"י תערובות יהיה‬
‫ביה ר"ע בהדיא מייתי ליה הש"ס ומכל מקו סמי‬ ‫צרי שיעורא משו דקליש ליה איסורא ע"י‬
‫אהנ"ל והכי אורחי' דהש"ס בדוכתי טובא כמבואר‬ ‫תערובות ההיתר‪ ,‬א"כ ממילא נימא שההיתר קלוש‬
‫למבי ויודע‪ .‬וכבר ישבתי קושית הנ"ל באנפי שוני‬ ‫ליה ונעשה איסור ויצטר שאי שו סברא לומר‬
‫שהאיסור נתהפ קצת להיתר שלא יאסור בכ"ש‬
‫ויהיה ג זה כאחד מה ·‪.‬‬ ‫וההיתר לא יתהפ לאיסור כלל והרי ה שוי ולא‬
‫נתרבה אחד על חברו‪ ,‬אע"כ מכיו שנאמר שע"י‬
‫‡‪ ÂÏ‬דברי בזה ובי תבי אשר לפני ואסיי בכל‬

‫חותמי ברכות‪.‬‬

‫‪.˜"ÙÏ „"Ú˜˙ ‰Î Á„ '‰ '„ ÌÂÈÏ È‰‚ ·"Ù‬‬

‫‪.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬

‫˙˘‪ËÙ ‰·Â‬‬

‫‡‪'‚ ˜¯Ù· Ô ÈÒ¯‚„ ‡‰Ó ÔÂ È˜Ó È"¯‰ ˙Ú„Ï ‡·ÂË ‰ÂÓ˙Ï ˘È ‰ÈÓ :(‰ÈÓ ‰"„ ·˘ 'ÓÚ ‡"Á "¯Â‡Ó"‰ ÔÂÎÓ ˙¯Â„‰Ó·) Ì˘ ÍÏÓ‰ ¯Ú˘ .‬‬
‫„˘·‪ÔÂÚÓ˘ '¯Î ‰ÏÂÎ ‰¯Â˙‰ Ïη ‡·È˜Ú '¯ Â‰Ï ‡Èڷȇ ,·ÈÈÁ ‡Â‰˘ ÏÎ Ï· Ï· ‡Ï˘ ‰Ú·˘ È ˙˜„ ÔÈ˙È ˙Ó ÏÚ (· ,‡Î) ˙ÂÚÂ‬‬
‫‪Ú"¯ ÚÓ˘ ‡˙ ,'ÂΠ·ÈÈÁ ÈÓ Ì˙Ò ·ÈÈÁ ˘¯ÙÓ Ïȇ‰ ‡ÓÚË Â Èȉ ‡Î‰Â ,‰ÈÏ ‡¯È·Ò Ô ·¯Î ‡ÓÏÈ„ ‡ ,'ÂΠ‰˘Ó· ·ÈÈÁÓ ‰ÈÏ ‡¯È·Ò‬‬
‫‡‪,‰È‡¯ È‡Ó ¯˜È '¯ ˙Ú„ ÈÙÎ ‡˙˘‰Â ,Û¯ˆÏ ÈÏ ‰ÓÏ ‰ÈÏ ‡¯È·Ò ˘"¯Î ‡ÓÏÚ· „"Ò È‡Â ·ÈÈÁ Û¯ˆÏ ȄΠ· ˘È ÔÈÈ· Â˙Ù ‰¯˘˘ ¯ÈÊ ¯ÓÂ‬‬
‫‡‪¯ÂÒÈ‡Ï Û¯ËˆÓ ¯˙È‰Ï Íȯˈȇ ÈΉ Ì¢Ó ,˙ÈÊÎ Íȯˆ ˙·¯Ú˙ È„È ÏÚ Ï·‡ ÔÈÚ· ‡Â‰˘Î ‡˜Â„  Èȉ ,Ï"Ò ˘"¯Î Ú"¯ ÌÏÂÚÏ„ ‡ÓÈ È˙Î‬‬

‫‪.˘"Ú Ï‡Â˘‰ ·¯‰ ÂÏ ‰˘˜‰ ÂÊ ‰È˘Â˜˘ ‡ˆ 'ÈÒ „"¯ÂÈ ˜"„‰Ó ‰„‰ȷ Ú„Â ÔÈÈÚ .Ú"ˆÂ ÔÂÚÓ˘ '¯„ ‡·Èχ Ï"Ê Â·˙΄ÎÂ‬‬

‫·‪.È˙ÚӢ ‰"„ · ,ÁÒ Ì˘ ÔωÏ ,Ï"È ‰Ê·Â ‰"„ ‡ ,ÊÒ Ê"Ú Ò"˙Á È˘Â„ÈÁ ÔÈÈÚ .‬‬