Page 281 - 2

‫‪˙·¢˙Â‬‬ ‫יורה דעה‬ ‫˘‡‪˙ÂÏ‬‬ ‫¯‪ÂÓ‬‬

‫בשמרי שכר אזי מותר ליקח מה הפת דעל כ"א‬ ‫זולת זה מה שנוגע בעני הימנותיה לשקר במו"מ זה‬
‫אומרי זהו המשמר בשמרי שכר וילי זה‬ ‫לא יעשה השר דא"כ לקתה מדה"ד‪ .‬וקצת ראיה‬
‫ממחבואה אחת המצלת על כל הכהנות כול פ'‬ ‫דמהימנו בעני מו"מ וכדומה‪ ,‬ממה דקיי"ל בח"מ‬
‫האשה שנתארמלה )כז‪ ,‬א(‪ .‬ומעני זה כתב רמ"א‬ ‫סי' ס"ח וש מבואר ברמ"א )ס"א( אפי' נפיק עליו‬
‫בש"ע סי' קי"ד סעי יו"ד וע"ש ומ"ש ט"ז ש‬ ‫קלא דמקבלי שוחדא מ"מ לעדות שקר לא מרעי‬
‫סקי"ג‪ .‬ובחי' ישבתי קושיית הט"ז‪ .È‬מ"מ בנדו דיד‬ ‫נפשיה‪ ,‬וה"נ אע"ג דאתרע השר בעני זה שנוגע לדת‬
‫לא צריכי לכל זה דהוא ממש כמו מחבואה דאיכא‬ ‫מ"מ לא אתרע בהא שיניח לזיי ולהחלי ‪ .‬מכל‬
‫לפנינו שני מיני עכו" א' החשוד להחלי והוא בעל‬ ‫הלי נראה דבאותה שעה שהיה השר ש לא נעשה‬
‫המרת וא' השר שא עושה דבר אינו עושה אלא‬
‫דבר‪.‬‬
‫להכעיס‪ ,‬א"כ תלינ בו כמו מחבואה‪.‬‬
‫‪ Î"‡Â‬ממילא ליכא למיחש נמי דלמא כבר קוד‬
‫]· ‪[‡˜ÈÙÒ ˜ÙÒ ˘È ‰Ê Ô„È‬‬
‫ביאת השר קלקל בעל המרת את החות‬
‫‪ ¯˘Ù‡Â‬עוד דאי ליכא למיחש שיהנ' בחליפת יי‬ ‫ע"מ להנית בחליפי דכיו דאיכא למתלי שנעשה‬
‫לפני שעה ואיכא למימר נמי שנעשה כבר מזמ רב‪,‬‬
‫ביי ורק משו שמא הוציא יי ונת מי ‪,‬‬ ‫תליא דהשתא הוא דאתרע‪ ,‬ואוקי יי בחזקת כשרותו‬
‫א"כ במה שנת בו מי לא נאסר לפמ"ש ר" גבי‬ ‫שנעשה בהכשר ואוקמא החות בחזקת מחות ‪,‬‬
‫יי שמסכו עכו" )ע"ז נח‪ ,‬ב( דיי בחבית שאינו‬ ‫אע"ג דאדרבה הא אתרע לפנינו‪ ,‬זה אינו דאיכא‬
‫בתורת מזיגה אינו אוסר‪ ,‬וליכא למיחש רק במה‬ ‫תרתי לטיבותא חזקת כשרות של יי וחזקת החות‬
‫שהוציא היי מהחבית‪ ,‬והנה תינח א הוציא‬ ‫שהניחו מחות הא למה זה דומה לנגע באחד בלילה‬
‫בגישתא או שאב בכלי‪ ,‬מ"מ הא אפשר שהוציא‬ ‫ולמחר השכי ומצאו מת שא ראוהו חי מבערב‬
‫באופ דליכא איסורא‪ ,‬כגו שהוריק מחבית או‬ ‫הרי הוא בחזקת חיותו ג בלילה אע"ג דהשתא מת‬
‫הוציא הברזא ולא נגע כלל דמגעו ע"י דבר אחר וכ‬ ‫לפנינו‪ .‬ויעיי' תוס' נדה ד' ע"א ד"ה כי פליגי וכו'‪.‬‬
‫כחו שרי בזה"ז במקו הפסד עכ"פ‪ .‬ועיי בש"ע‬
‫רס"י קכ"ה ובש" ש ‪ ,‬וא"כ מידי ספיקא לא נפקא‬ ‫]˙¯˙‪[‡˙·ÈËÏ È‬‬
‫וה"ל ס"ס להתיר ספק ע"י השר להכעיס ושריא‪ ,‬ספק‬
‫ע"י הנכרי בעל המרת ליהנות בחליפי מי ‪ ,‬ואת"ל‬ ‫‪ ÛÈ„ÚÂ‬זה ממקוה שנמדד ונמצא חסר שכל הטהרות‬
‫ע"י בעל המרת ספק ע"י בת גישתא ואסור או ע"י‬
‫כחו ושריא‪ ,‬וס"ס זה מתהפ שפיר‪ ,‬ג לא הוה ש‬ ‫מטמאי למפרע ודחי חדא מקמי תרתי‬
‫אונס חד‪ ,‬כיו שהאחד הוא הנגיעה גמורה ושריא‬ ‫לריעותא יעיי פ"ק דנדה )ב‪ ,‬ב(‪ .‬והכא נמי איכא‬
‫אפי' שלא במקו הפסד‪ ,‬והאחד הוא ע"י כחו או‬ ‫תרתי לטיבותא ועדי מיני' דהכא דרכו להתקלקל‬
‫מגע ע"י דבר אחר‪ ,‬ולא שריא אלא במקו הפסיד‪,‬‬ ‫בבת א' אמרינ השתא הוא שנתקלקל משא"כ‬
‫וג לא הוה אלא איסורא דרבנ ולא אתחזק איסורא‪,‬‬ ‫במקוה דחסר ואתאי וכ"כ ש תוס' ד"ה הת תרתי‬
‫אדרבא אתחזק היתרא ותלינ שלא נעשה ע"י בעל‬ ‫לריעותא לחלק בי מקוה למצורע מוסגר‪ Ë‬ע"ש‪.‬‬
‫וא"כ אית ל למתלי השתא נפתח החות במעמד‬
‫המרת טר בוא השר‪.‬‬ ‫השר ולא לפני זה וכבר בררנו דלאותה שעה ליכא‬
‫למיחש למידי ג כי חות איתרעי יי לא אתרע‬
‫‪ ÔÈÈ„ÚÂ‬פש גב לברורי דלמא נעשה זה אחר הפרד‬
‫יעיי תוספות בחולי יו"ד ע"א )ד"ה סכי (‪.‬‬
‫השר מש ‪ .‬ולכאורה דכל ההיתרי הנ"ל‬
‫נהפכו אל הרוד דנימא אוקמא החות אחזקתו‬ ‫‪ „ÂÚÂ‬מלבד החזקות הנ"ל כיו דאיכא למלתי‬
‫והשתא הוא דנשבר ונתקלקל‪ ,‬וג כי אתרע לפנינו‬
‫ונימא דהשר לא עביד מידי‪ ,‬וא"נ אמת הוא דהשר‬ ‫שנעשה בהכשר ע"י השר או שנעשה באיסור‬
‫קלקל מ"מ דלמא ג הגוי קלקל אחריו‪ ,‬וכ לא מהני‬ ‫ע"י גוי תלינ להקל דבדרבנ אמרינ שאני אומר‬
‫הס"ס כיו דאיכא חזקה דהשתא הוא דאתרע אחר‬ ‫וכ"כ מרדכי פ' אי מעמידי )ע"ז סי' תתכ"ד( וכתב‬
‫ש גדולה מזה במקו שרגילי הגוי להחמי‬
‫יציאת השר‪.‬‬ ‫הלח בשמרי יי כיו דא"א שלא יהיה אחד משמר‬

‫‪.Ú‚Â Ó‰ ˙È·Ï :Ï"ˆ .Ë‬‬
‫‪.„"˜Ò „"Ș 'ÈÒ Ò"˙ÁÏ ÍÒ ÔÈÈ È È„· ‰Ê ÔÈ ÚÓ „ÂÚ ‰‡¯Â .‡ ,ÊÎ ˙·Â˙Î Ò"˙Á 'ÈÁ ‰‡¯ .È‬‬