Page 286 - 2

‫‪ Ì˙Á‬תשובה קכו ‪‡ ¯ ¯ÙÂÒ‬‬

‫דיניה דוקא ולא בתר די ישראל כלל לא להחמיר‬ ‫שלא ירגיש לא חת החביות ולא המרת רק סגר‬
‫ולא להקל‪ ,‬דהכא אי הטע משו דינא דקני כמו‬ ‫במפתח‪.‬‬
‫במכירת חמ · ובכור והיתר שביתת בהמה‪ ,‬דהכא‬
‫הכל תלוי במירתת‪ ,‬וכיו דשופט העיר יעשה בו די‬ ‫‪ ·˙ÎÂ‬מעלתו דפשיטא ליה דנתינת מקצת מעות‬
‫א יעבור על דיניה הרי מירתת‪ ,‬מה לי קנה ישראל‬
‫ה"ל כקני כאשר פשוט בש" רס"י קל"א‬
‫בדינא או לא‪.‬‬ ‫וסגי בחות אחד‪ ,‬וכיו דסגי בחות אחד סגי נמי‬
‫במפתח כהסכמת ט"ז רס"י קי"ח ורוב האחרוני‬
‫‡‪ Í‬מ"ש מחמרא דזלשפוט )ב"מ ש ( דבריו תמוהי ‪,‬‬ ‫דלא כש" ‡‪ .‬רק מספקא ליה אי מהני האי קני קוד‬
‫פסיקה או לא דלמא כיו דפסק על יציאת השער הוה‬
‫הת לא מיירי מדיני קני אלא משליחות ופועל‬ ‫פסיקה גמורה‪ .‬וג זה פשוט ליה להתירא מחמרא‬
‫שהשכיר עצמו להביא לו יי במעותיו ופשע‬ ‫דזולשפוט במסכת ב"מ ע"ג ע"ב דפסיקה על יציאת‬
‫בשליחתו‪ ,‬וס"ד דצרי לשל לבעלי הפסד כיו‬ ‫השער הוי פסיקה לעני קני ‪ .‬ועוד דבדיניה הוה‬
‫שהיה בידו לקיי שליחותו והתנה לשל לא הוה‬ ‫קני גמור אלא שמסופק כיו שאי לו שטר על‬
‫אסמכתא‪ .‬ובהא שקלי וטרי אמוראי‪ ,‬ולא מייתי‬ ‫מעותיו יכול הגוי לכפור בו‪ .‬ועוד מסופק כיו‬
‫מעלתו מיניה ומה דזלשפוט אי שו דמיו לכא ‪.‬‬ ‫שישראל מירתת מ הנכרי שא יקבול עליו לפני‬
‫אמנ כבר כתבתי דאי צרי לכא לדיני קני רק‬ ‫השר שנתפס על יינו כגנב ג הגוי יאמר עליו‬

‫שיהיה מירתת‪.‬‬ ‫שטיהר יינו והבריח המכס‪.‬‬

‫‪ È˙·˙Î‬כ"ז לפי שהניח מעלתו בתחלת דבריו כיו‬ ‫‪ ˘"Ó‬באחרונה )דהישראל( ]דאי הנכרי[ מרתת‬

‫שנת ישראל קצת מעות ה"ל כיש לו‬ ‫מפני שישראל מתירא ממנו לקבול עליו‬
‫שותפות בגויה‪ .‬וצרי לדקדק בלשו הש"כ שכ' ש‬ ‫סברא גדולה היא לאסור‪ .‬דסו פרק ר' ישמעאל )ע"ז‬
‫)ריש סי' קלא( וז"ל‪ ,‬אבל א פרע מקצת בעני שיש‬ ‫סא‪ ,‬ב( גבי חמרא דמנח בכרכא פירש"י דאינו נתפס‬
‫לישראל חלק ביי ‪ ,‬רצה דבזה דנת לו מקצת לא‬ ‫כגנב פי' שהוא גוי אל ואי אימת שופט עליו‪ ,‬וכ"כ‬
‫מהני א יכול הנכרי לסלקו בזוזי א לא ירצה לית‬ ‫ר' ירוח הביאו ב"י סי' קכ"ח‪ ,‬וכ מפורש בש"ע‬
‫לו היי ‪ ,‬או ]א [ לא ירצה הישראל ליקח כלו‪ ,‬אי‬ ‫סס"י קכ"ח‪ ,‬וכ פי' ש" ש סקי"ב דכל נתפס כגנב‬
‫לו לישראל על היי כלו ‪ ,‬אלא אפותיקי בעלמא‪ ,‬אי‬ ‫שבהל' יי נס פירושו כמו בסעי ה' ש ‪ ,‬וכ ביאר‬
‫זה קני ופירעו אלא הלואה‪ ,‬א א עכ"פ צרי‬ ‫באר הגולה ש ‪ ,‬וא"כ אי אי הגוי מתיירא משופט‬
‫לית לו יי כפי שיעור מעותיו‪ ,‬נמצא שיש לו‬ ‫העיר אי כא נתפס כגנב דה"ל כגברא אלמא והיי‬
‫לישראל שותפות ביי ‪ .‬די זה למד ש" מתשו'‬ ‫אסור‪ .‬א אי יש לו לישראל להתנצל לפני השופט‬
‫רשב"א דמייתי ש" סס"י קל"א ש אבל באופ‬ ‫ולומר שלא טיהר יי זה מעול אלא קנאו לסחורה‬
‫לגוי כבר מרתת גוי זה‪ .‬ומעלתו בפני ואני בחו ‪.‬‬
‫אחר לא‪.‬‬
‫‡‪ Í‬מ"ש דאי לישראל שטר על מעותיו ויכול‬
‫‪ ‡ˆÓ‬לפ"ז א בדיניה מחויב הגוי לית לישראל‬
‫לכפור בו‪ ,‬מ"מ נ"ל דמרתת להעיז פניו לכפור‬
‫יי לפי מעותיו וממילא נתפס כגנב‪ ,‬וג‬ ‫ולא בעינ שטרא כה"ג וראיה מתשו' הר" )סימ מ'(‬
‫אפשר לישראל להתנצל לפני השר שלא עבר המכס‪,‬‬ ‫שבב"י ס"ס קל"א דיהיב רק פרוטה לסימ קני ואי‬
‫א"כ מתירא הגוי יש להיתר היי בהפ"מ‪ ,‬כי בלא"ה‬ ‫לאו דמיחשב ליה הר" כיינו של גוי עדיי מטעמי‬
‫כבר נקטיני' קולא כמה מתנייתא ג להיתר זה‪ ,‬ע"כ‬ ‫המפורשי ש היה מתיר אע"ג דליכא שטרא ודוחק‬
‫שלא בהפ"מ אי להתיר‪ ,‬וא חסר תנאי א' אי דעתי‬
‫להתיר אפילו בהפסד מרובה והמחמיר תבוא עליו‬ ‫לומר דהיו עדי ש ‪.‬‬

‫ברכה‪.‬‬ ‫]˜ ‪[¯Ú˘‰ ˙˜ÈÒÙ È"Ú˘ ÔÈ‬‬

‫‪. "‡ „"Ή ÌÂ˙Á‡ ‰Î¯··Â‬‬ ‫‪ ˘"ÓÂ‬דפסיקת שער הוה קני גמור‪ ,‬משו‬

‫‪.Ï"ˆ˜˙ Ë·˘ ·"È ˜"˘Ú ÌÂÈÏ ¯˜· ¯Â‡Î ·"Ù‬‬ ‫דבדיניה הדי כ ‪ .‬בוודאי אזלינ הכא בתר‬

‫‪.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬

‫˙˘‪ÂΘ ‰·Â‬‬
‫‡‪Ì˘ ˙"ί„· „"‰ „"˜Ò Ì˘ ‰Ú„ È¯Ú˘·Â Ê"˜Ò Ì˘ ˙"¯Ù 'ÈÚ .Á"·‰ ˙Ú„ Ì‚ Ô΢ Ê"ˉΠ‰ÎÏ‰Ï ˜ÒÙ˘ Á"È˜Ò Ì˘ Á"¯Ù ‰‡¯ .‬‬

‫‪.‡"ϘÒ‬‬
‫·‪.ËȘ 'ÈÒ ‚Ș 'ÈÒ Á"‡ ˜ÏÁ· ÏÈÚÏ ‰‡¯ .‬‬