Page 291 - 2
P. 291

‫‪˙·¢˙Â‬‬  ‫יורה דעה‬                             ‫˘‡‪˙ÂÏ‬‬  ‫¯‪Â‬‬

‫מעשה עביד איסורא אפי' ישבר אח"כ לא תיק הלאו‬   ‫גלתה סנהדרי ‪ ,‬ומ"מ למד לו נטיעת קשואי להורות‬
 ‫שעבר‪ ,‬ומנ"ל לרמב" לבדות טע ולהקל עי"ז‚‪.‬‬      ‫)עיי סנהדרי סח‪ ,‬א(‪ .‬וכ ר"ח ב תרדיו אחר חורב‬
                                              ‫הי' והוגה ה' באותיות להורות )ע"ז יח‪ ,‬א(‪ ,‬ואע"ג‬
‫‪ ¯·ÎÂ‬עלה במחשבתי קצת לומר דרמב" אזיל‬          ‫דאי דני בזה"ז מ"מ מחויב ללמוד הכל ודרוש‬

‫לטעמיה דכתב פ"ג הל' ו' העובד ע"ז‬                                 ‫וקבל שכר‪.‬‬
‫מאהבה כגו שחשק צורה זו מפני מלאכתה שהיא‬
 ‫נאה ביותר וכו' א קבלה באלוקות חייב סקילה וא‬      ‫]‪[Ê"Ú 'ω· ‰Ê ÔÈ„ Ì"·Ó¯‰ ˙ËÓ˘‰‬‬
‫עבד דר עבודתה או באחד מד' עבודות פטור‪ .‬והנה‬
 ‫פטור מחטאת אבל אסור ומגונה בודאי ורמב"‬       ‫‪ ˘"ÓÂ‬מעלתו דהרמב" השמיט ה דלהבי‬
‫מפרש כ פלוגתת אביי ורבא העובד ע"ז מאהבה‬
‫סנהדרי ס"א ע"ב ע"ש וס"ל דחיישינ העושה צורה‬    ‫ולהורות·‪ ,‬כבר כתב פר"ח בהלכות ע"ז‬
‫עצמה לנוי אולי אחר גמר מלאכתה תהי' נאה ביותר‬   ‫דסמ אמ"ש בהלכות סנהדרי )פ"ב הל"א( שצריכי‬
‫ויחשק הוא או העומדי אצלו לנויות הצורה‬         ‫לידע שארי חכמות שיוכלו לדו עע"ז ומכשפה‪ .‬הרי‬
‫וישתחוו לה אפי' שלא לאלהות אלא לנויתה ומפני‬   ‫מבואר שמותר ללמוד להבי ולהורות‪ .‬ועוד רמז‬
 ‫זה אסור לעשותה אפי' ישברנה מיד‪ ,‬ואע"פ דרמב"‬  ‫בכא בהלכ' ע"ז )פ"ג ה"י( שכתב צורות אפי' לנוי‬
‫לא כ"כ אלא בצורה הנעבדת והוא חושק לנוי שלה‬    ‫אסור‪ ,‬משמע לנוי אסור אבל להבי ולהורות שפיר‬
 ‫אבל מ"מ הצור' נעבדת בעלמא‪ ,‬ר"ל ה"נ צורת אד‬
‫נעבדת בכל מקו ובכל זמ לעע"ז אע"פ שזו נעשית‬                          ‫דמי‪.‬‬
‫לנוי מ"מ צורה הנעבדת היא וא חושק ומתשחוה‬
‫לה עושה איסור ומש"ה אסרה התורה העשייה כנ"ל‬          ‫]·‪[‚"Ó҉ Ì"·Ó¯‰ ÔÂ˘Ï ¯Â‡È‬‬

                  ‫ליישב בדוחק‪.‬‬                ‫‡·‪ Ï‬מה שיש לעיי בזה מ"ש רמב" פ"ג מע"ז‬

‫‪ Ó"Ó‬לא ידעתי שו היתר א נ"ל דבקל יכול‬          ‫ה"ט וסמ"ג ]עשי כב[ )עשי כ"א( וז"ל כדי‬
                                               ‫שלא יטעו בה הטועי ויסברו שה של עכו"‬
‫להשתדל בבוא יומו לעשות צורה כנ"ל יניחנו‬       ‫עכ"ל‪ .‬לשו זה צ"ע‪ ,‬דודאי אי הכוונה שמשו חשד‬
 ‫סומא בעי א' ויגמרו אחד משארי תלמידי אינ‬      ‫נאסר כמו מוצא צורות ומקיימ אלא הכוונה שאסור‬
‫נימולי העומדי ש א כה יעשה ויתפרנס בהיתר‬       ‫לעשות משו מכשול שעתיד אד להכשל בה ‪.‬‬
                                              ‫וא"כ א יעש העושה ומיד ישבר ויכתת כנבל‬
       ‫ולא באיסור יהי' ה' עמו ועמנו אל„‪.‬‬      ‫שבר יוצרי ‪ ,‬או אפי' רק לסמא עינא דדי סגי ויהיה‬
                                              ‫מותר לעשות‪ .‬וזה קולא גדולה‪ .‬דלכאורה משעת‬
      ‫‪.˜"ÙÏ ı"·˜˙ Ô¢Á¯Ó 'Ë '· ÌÂÈ . "‡ „"Ή‬‬

‫‪.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬

         ‫˙˘‪ËΘ ‰·Â‬‬

‫]·‪[˙Ò Î‰ ˙È·· ÂÎÂ˙· 'ȉ Ì˘Â ‰ÓÁ ˙¯Âˆ ˙È˘Ú ÔÈ Ú‬‬

‫‪ „"ÚÏ‬שתי רעות עשו בשגגה‪ .‬מבואר בש" י"ד‬        ‫˘‪.È" ˘¯‰ ‰"ÂÓ ‡ÏÙÂÓ‰ È ¯Â˙‰ „È‚ ‰ È„È„ÈÏ ÌÂÏ‬‬

‫סי' קמ"א סק"ח דעגול השמש נהי המוצא‬            ‫‡˘¯ אותה נפשו היפה לחוות לו דעתי‪ ,‬בבית‬
‫מותר בהנאה מפני שאינו נעבד אבל עכ"פ העושהו‬
‫עובר על לאו דאורייתא והמשהה עובר על איסור‬     ‫הכנסת שעשו בחלו זכוכית עגול כצורת‬
‫דרבנ משו חשדא וברבי נמי איכא למ"ד לחד‬         ‫חמה וניצוצות בולטות סביבת העגול כניצוצי חמה‬
‫לישנא בש"ס )ע"ז מג‪ ,‬ב( דליכא חשדא‪ ,‬מ"מ מכוער‬  ‫בזריחה ובתוכו כתוב ש הוי"ה ובצדו ממזרח שמש‬

                                                            ‫עד מבואו מהולל ש ‪.‬‬

‫·‪ÏÚ Ú"ˆ· ¯‡˘ ˘ (ÔÏ‰Ï Â È·¯ ‡È·‰˘) È"‰ ‚"Ù Ê"Ú 'ω Ó"ÒΉ ÏÚ Ú"ˆ ¯˙ÂÈ·Â .˙ӄ˜‰ ‰¯Ú‰· '¯ ·"‰ ‚"Ù· ˙‡Ê ‡È·‰ Ì"·Ó¯‰ .‬‬
    ‫‪.Ì˘ Ê"Ú 'ω ‰ÈÓ¯È È¯·„ ̘¯ ‰˘ÚÓ Ó"‰Î¯Ó 'ÈÚ .· 'ω· ˜¯Ù‰ ˙ÏÈÁ˙· ¯ÈÎʉ ȯ‰ ȯ˘ „ÓÏ˙‰Ï„ ‡È·‰ ‡Ï ‰ÓÏ Ì"·Ó¯‰‬‬

‫‚‪„"¯ÂÈ ‰ÓÏ˘ ˙È· ˙"¢ ‚ 'ÈÒ (˙Ùˆ „"·‡ Ï"ˆÊ ¯Ï‰ ˘"¯‚‰Ï) χÂÓ˘Ó Ì˘ ˙"¢ 'ÈÚ .Ì˘ Ê"Ú 'ω ‰ÈÓ¯È È¯·„ ÛÒΉ ˙˘¯Ù ‰‡¯ .‬‬
                                                       ‫‪.‰Ï 'ÈÒ „"¯ÂÈ ·"Á Ë"ȯ‰Ó‰ Î"˘Ó ‡È·‰ Ì˘ ÌÈÈÁ ÌÈÓ·Â .Áˆ˜ 'ÈÒ ‡"Á‬‬
                                                    ‫„‪.‰Ê·  ȷ¯ χ Î"˘Ó ËΘ 'ÈÒ ¯ÊÚχ „È Ï‡Â˘‰ ·¯‰ Ï˘ ¯ÙÒ· ‰‡¯ .‬‬
   286   287   288   289   290   291   292   293   294   295   296