Page 292 - 2
P. 292
Ì˙Áתשובה קל Ê ¯ ¯ÙÂÒ
משולש ובתוכו הו"י ונצוצי בוערי ממנו ,כדר הדבר כמ"ש רבינו ירוח מביאו ש" ש סקכ"ז.
שמציירי היהודי קרני הוד של מרע"ה כל עושי והכא מגרע גרע שהרי כתוב להדיה בצדו ממזרח
אלו צורות ודמיוני לזיו הודו ית"ש רחמנא ליצל שמש עד מבואו וכו' ,הרי אומר שמתכוו לצורת
כי מה דמות תערכו לו .ובפרט במקו קדוש השמש ממש ,וגרוע ממ"ש ט"ז ססקי"ג מצורת
ובמזרחו שהכל משתחוי למולו בכניסה לפתח המזלות שבמחזורי ,כיו שמכווני להדיא לצורת
בהכ"נ בודאי מכוער הדבר .ועיי רדב"ז ח"א ]ח"ד המזל שמוזכר ש בפייט גרוע טפי .וש" בנה"כ ש
סי' קז[ מ"ש בעני צורת אריה שרגילי בבה"כ ע"ש. לא חלק עליו אלא משו דלהתלמד עביד משא"כ
ע"כ נ"ל מי שיכול לבטל זה יזכה לשמש מרפא הכא ומ"ש בש אחד סברת הכרס כיו שכ' ש
הוי"ה בתוכו ,ממילא אי כא צורה ממש של עיגול
בכנפיה ב"ב‡.
השמש אי שומעי לו שלא אמר כהלכה.
Ê"ˆ˜˙ ·‡· ¯˘Ú ‰˘ÓÁ '„ ÌÂÈÏ È‰‚ . "‡ „"Ή
.˜"ÙÏ ˙‡ÊÂשנית אפי' לא כתוב בצדו ממזרח שמש ,מ"מ
.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó מעשה גוי מגשימי היא זו ,שדרכ להדפיס
בשערי ספרי או במטבע של שוויד עיגול או
˙˘Ï˜ ‰·Â
][Ê"Ú·Â ÔÈ˘Â„È˜· Ô"¯‰ ȯ·„· ¯Â‡È· - ‰‡ ‰ ȯÂÒȇ ˙¯ÈÎÓ
˙ Âהקשה לפמ"ש רמב" ש ר"פ השוכר הפועל ˘˙ÈÊ ‚ÏÙÂÓ‰ ÌÒ¯ÂÙÓ‰ Ô‡‚‰ ·¯‰ "ÈÏ Ë"ΠÌÂÏ
¯˙¯‡Ù˙Ï ‰Ï‰˙ÏÂ Ì˘Ï ÂÓ˘ ‡¯˜ ¯‡Â˙ ȯ٠‰ÙÈ Ô Ú
דהוה סד"א שכר פעולה אסור מה"ת דהגרמא
כי האי אסורה ,א"כ מאי פרי ש"ס ממכר וקידש .‡"ÚÈ ¯‰‡Â‚ ‡ ˜"„·‡ È" ¯È‡Ó ‰"ÂÓ „·Î
בדמיה ,הת משו דלאו דמיו הוא והדמי מתנה
בידו או הלואה משא"כ שכר פעולה שקיבל מהנכרי Â˙¯˜Èהיה לי לשמחת י"ט העבר וכו' .ודשדר ל
המשכיר‚. חורפא תרי מילתא דתמיהא אדברי הר"
‰ ‰להחכ שכי"ב הקיצור יספיק הנה ההפרש בי ספ"ב דקידושי )נח ,א ד"ה מכר ,ודר"פ השוכר את
משתכר או מוכר איסור הנאה לבי הטובל הפועל )סב ,א( ,חדא הא דמשמע לי' דאי לא דכ'
במעיי או חולצת או שכר מצוה רב ביניה ,כי
הטובל במעיי אינו בטוח שיזדמ לו תרומה הרמב" בש הירושלמי )קידושי פ"ב הל' ח( המוכר
והחולצת איננה בטוחה שיזדמ לה מי שישאנה אלא
רווחא ממילא אתו ,ועוסקי מצוה אע"פ שבטוחי איסור הנאה אינו דמיו והמעות מתנה או הלואה או
אפי' שכר שיחה נאה אי הקב"ה מקפח ,מ"מ מוכרח
הוא להביא צווארו בעבודת ה' ואי לא עביד ענוש גזל בידו ,לולי כ היו החליפי אסור בהנאה מה"ת
יענש אפי' מצות עשה כציצית בעיד ריתחא נענש
)עיי מנחות מא ,א( ,אלא שא מקיימה אתי שכרו להמחלי עכ"פ .והוקשה לפרמכ"ת הא לא נהנה
ממילא מטוב ה' וחסדו ,משא"כ המוכר איסור הנאה
או משכיר עצמו ליי"נ ברצונו מוכר ומשכיר עצמו מגו האיסור אלא הגרמת הנאה ומ"ש מטובל במעי
על מנת שיקבל מחירו ,ואפי' למ"ד שהוא גזל בימות )החמה( ]הגשמי [‡ דהנאת טהרה לאכול
בתרומה ממילא אתי ,וגרמא בעלמא הוא .וכ חולצת
בסנדל של איסור הנאה דההיתר לעלמא ממילא אתי
וגרמא בעלמא היא .וכ מצוה לאו להנות ניתנו כי
שכר מצוה ממילא אתי ולא הוה רק הגרמה בעלמא·.
וא"כ ה"נ שכר פועל או דמי מכירת איסור הנאה
אינו אלא הגרמא ולא נהנה מגו האיסור.
˙˘ËΘ ‰·Â
‡.Ó"· ‰Ê· È˙ί‡‰ ÈÙ¯ÂÁ ÈÓÈ·Â Â"˜Ò ‡Ó˜ 'ÈÒ „"¯ÂÈ ˘"˙Ù 'ÈÚ  'ÈÒ „ 'ÈÒ 'ÈÁ· ÔÏ‰Ï ‰Ê ÔÈ Ú·  ȷ¯ Î"˘Ó ‰‡¯ .
˙˘Ï˜ ‰·Â
‡'¯Â .‰ÓÁ‰ ˙ÂÓÈ· ‡Ï Ï·‡ ÌÈÓ˘‚‰ ˙ÂÓÈ· ‰ÂˆÓ Ï˘ ‰ÏÈ·Ë Â· Ï·ÂË ÔÈÈÚÓÓ ‰‡ ‰ ¯„ÂÓ‰ :‡ ,ÁÎ ‰"¯· ‡È‚ÂÒ‰ È"ÙÚ ÌÏ˘Â‰Â ‰‚‰ .
.Ì˘ È"˘¯Ù
·.· ,‡Ï ‰ÎÂÒ Ò"Á 'ÈÁ Ú"Ú . ˙È ˙ ‰ÈÏ Â‡Ï ˙ÂÂˆÓ ÔÈ Ú· Î"˘Ó ‡ ,Ò ÔÈÏÂÁ Ò"˙Á 'ÈÁ '¯ .
‚.ÔÈÙÈÏÁ„ ‡È‚ÂÒ (‚" ¯˙) ˙ÂÈ‚ÂÒ 'ÈÁ ‰‡¯ .