Page 289 - 2

‫‪˙·¢˙Â‬‬ ‫יורה דעה‬ ‫˘‡‪˙ÂÏ‬‬ ‫¯„‬

‫אדרבה בחמ פרי ש"ס )פסחי ה‪ ,‬ב( הא דבר הגור‬ ‫]‪[ÔÈÙÈÏÁ ÈÙÈÏÁ‬‬
‫לממו לאו כממו דמי ומשני שאני הכא דכתיב לא‬
‫ימצא אפילו רק במצוי ל ‪ .‬נמצא בע"ז דלא כתיב‬ ‫‪ ‰È‰È‬אי שיהיה אינני מוצא שו מקו אשר יאמר‬
‫לא ימצא הוה קבלת אחריות רק כדבר הגור לממו‬
‫כי יאמר כי הוא זה שיאסר משו נקרא שמו‬
‫ולאו כממו דמי‪ .‬ודברי מג"א תמוהי לכאורה‪.‬‬ ‫עליו‪ ,‬א מ"מ אסור משו רוצה בקיומו‪ ,‬ונפקא‬
‫מיניה לעני חליפי חליפי‪ .‬כי הנה במס' ע"ז נ"ד ע"ב‬
‫]˜·‪[¯Ó¢ ÔÏÊ‚„ ˙ÂȯÁ‡ ˙Ï‬‬ ‫פליגי תנאי בחליפי חליפי יע"ש‪ ,‬ופסק הטור )יור"ד‬
‫סוס"י קל( להקל‪ ,‬וכתב הרב"י סי' קמ"ה דבמידי‬
‫‡‪ Í‬י"ל הראיה כ ‪ ,‬דלכאורה יש חילוק בי קבלת‬ ‫דרבנ יש להקל‪ ,‬ועוד דתליא בפלוגתא אי שני‬
‫כתובי מלמדי ואנ קיי"ל אי מלמדי ‪ ,‬ותמה על‬
‫אחריות דשומר דאי דעת השומר להחזיר‬
‫החמ לעצמו אלא שמשאיל מקו בביתו להמפקיד‬ ‫הרמב" )הל' ע"ז פ"ח ה"א( דפסק להחמיר‪.Á‬‬
‫ומניח ש חמצו ומקבל עליו אחריות‪ .‬וזה אינו אלא‬
‫גור לממו ‪ ,‬משא"כ גזל שדעתו להחזיק כשלו‬ ‫‪ ‰ ‰Â‬מ"ש שהוא מדרבנ ‪ ,‬ר"ל חליפי בע"ח‪ ,‬אפשר‬
‫ואינו משאיל מקו ביתו לבעל החמ אלא רוצה‬
‫שיהיה שלו‪ ,‬נהי דלא אהני ליה שלא קנה רק‬ ‫שהוא רק מדרבנ ‪ ,‬ג זה לא נתברר לי‪ ,‬אבל‬
‫שהתורה חייבתו באחריות‪ ,‬מ"מ זה החיוב יעשנה‬ ‫חליפי ע"ז פשיטא‪ Ë‬בב' כתובי דעלמא דאמרינ‬
‫כשלו‪ ,‬וא"כ מנ"ל לש"ס דלא ימצא קאי אמפקיד‬ ‫בסנהדרי ס"ז )ע"ב( עדא אמרה ]קסבר[ ר' יהודה ב'‬
‫דלמא דוקא אגזל ולא אמפקיד‪ ,‬אע"כ גזל לא צרי‬ ‫כתובי מלמדי ולא לישתמיט דמייתי נמי ה תנאי‪.‬‬
‫קרא דאפי' בע"ז נמי דינו הכי‪ ,‬אבל בחמ מרבי‬ ‫אע"כ ב' כתובי בעלמא אי מלמדי ‪ ,‬א הכא לא‬
‫אפי' פקדו ‪ .‡È‬אבל בע"ז פקדו לא מיחשב כדיליה‪,‬‬ ‫הוה ב' כתובי ממש כמ"ש תוס' קידושי נ"ח ע"א‬
‫ומכ"ש כשפירש בהדיא שאינו מקבל אחריות‬ ‫)ד"ה ושני(‪ .‬ובהני ב' כתובי הוא דפליגי ופסק‬
‫המשכו ויש לו מקו לגבות חובו מהקונה ממקו‬ ‫רמב" לחומרא בדאוריי'‪ ,È‬נמצא היינו בחליפי ע"ז‬
‫אחר‪ ,‬ולשיטת תוס' ס"ד ע"א ד"ה אבל וכו' לא‬ ‫ממש אבל בחליפי חליפי רוצה בקיומו דהוא דרבנ‬
‫מיקרי זה רוצה בקיומו אע"ג דהר" חולק מ"מ‬
‫לכ"ע מותר‪.‬‬
‫באיסור דרבנ והפ"מ יש לסמו להקל‪.‬‬
‫‪ Ê"ÙÏ‬בנ"ד שאי שו מקו לומר שיהיה תחלת‬
‫‚‪ Ì‬אחר שכבר הגיע )הממו ( ]הזמ [ ועדיי לא פרע‬
‫קנינו של זה הגוי מישראל‪ ,‬ואי כא דמי ע"ז‬
‫לא קנה המשכו בהגעת זמ ולא פרע אא"כ‬ ‫רק שהישראל רצה אז בקיומו וכבר קיבל החמשי‬
‫אמר לו להדיא א לא הביא ל מעות ביו פלוני‬ ‫זהובי וכבר החליפ בדג ‪ ,‬ה"ל חליפי חליפי‬
‫יהיה של ‪ ,‬ואז אפי' א"ל כ אי לא א"ל מעכשיו‬ ‫חליפי של רוצה בקיומו דשרי‪ ,‬ומכא ואיל נת לו‬
‫תליא בפלוגתא א יש משו אסמכתא בנכרי‪.·È‬‬ ‫שטר על יתר המעות וקבע לו זמ אינו רוצה בקיומו‬
‫והכא כיו שכבר ביטל הע"ז וכ' הראשוני ומביא‬
‫ב"י רס"י קמ"ו דע"ז של גוי שביד ישראל שביטלו‬ ‫של ע"ז עוד‪.‬‬
‫גוי בטלה מה"ת‪ ,‬רק מדרבנ לא בטלה‪ ,‬גזירה משו‬
‫ע"ז שעבדה ישראל‪ ,‬וכיו דמדרבנ הוא אזלינ‬ ‫]‪[˙ÂȯÁ‡ Ï·˜ ‡Ï Ê"Ú ÔÂ΢Ó‬‬
‫לקולא לומר דאפי' היה מעשה שאמר הגוי א לא‬
‫אביא ל מעות ליו פלוני יהי' של כיו שלא אמר‬ ‫‡‪ Í‬מה שהשכי לו ע"ז ולא קיבל אחריות‪ ,‬הנה‬
‫מעכשיו אינו קונה ועכ"פ מהני הביטול‪ .‬ועוד אפי'‬
‫כשהגיע מסתמא לא ניחא לישראל למיקני אסורא עד‬ ‫מטע פקדו אפי' קיבל אחריות נמי אינו נאסר‬
‫אע"ג דמג"א סי' תקפ"ו הנ"ל העלה דהגביה ע"מ‬
‫לגזול נעשה ע"ז של ישראל כיו שחייב באחריות‪,‬‬
‫לכאורה דבריו תמוהי דמייתי ראיה לסתור מחמ ‪,‬‬

‫‪.Ì˘ Ê"Ú 'ω Ó"‰Ú˘Â .Ë"ȘÒ Ê"È˜Ò Ì˘ „"¯ÂÈ ‡"¯‚ 'ÈÚ .Ì˘ Ó"Òη ‰Ó˙ ÔΠ.Á‬‬
‫‪ÌÈ·Â˙Î '·Ó ˙ÈÚÈ·˘Â Ê"Ú„ ÌÈ·Â˙Î '· Í ‰ ˘"Ó ·˘ÈÈÏ ‰ˆÂ¯ Î"Á‡Â .˙"‰Ó ÔȯÂÒ‡ ÔÈÙÈÏÁ ÈÙÈÏÁ˘ ‡ËÈ˘Ù„ Ï"¯ ÔÈ Ú‰ È ÙÏ ¯ÒÁ ԇΠ.Ë‬‬

‫„‪.‡ÓÏÚ· ÌÈ·Â˙Î '· Î"Ú‡ ÔÏ‰Ï ˘"ÓÓ ‰‡¯ ÍÎ ,‡ÓÏÚ‬‬
‫‪.ÔÈÙÈÏÁ„ ‡È‚ÂÒ· (‚" ¯˙) ˙ÂÈ‚ÂÒ 'ÈÁ· ‰Ê· Ìȯ·„ „ÂÚ Â È·¯ Î"˘Ó ‰‡¯Â .È‬‬
‫‪ÍÏ˘„ ‡È‚ÂÒ· (‡" ¯˙) ˙ÂÈ‚ÂÒ 'ÈÁ·Â ٘ ÁȘ ·Ò 'ÈÒ Á"‡ ˜ÏÁ· ÏÈÚÏ Ì‚ ‰‡¯Â .‡"‚Ó‰ ¯Â‡È·· · ,‰ ÌÈÁÒÙ Ò"˙Á 'ÈÁ·  ȷ¯ Î"Π.‡È‬‬

‫‡‪.‰‡Â¯ ‰˙‡ È‬‬
‫‪.‡˙ÎÓÒ‡ ÔÈ„ Ì"ÂÎÚ· Ì‚„ ÌȘÒÂÙ‰ ·Â¯Â Ì"·Ó¯‰ ˙ËÈ˘Â : ȷ¯ ·˙Î ‰·Â˘˙‰ ˘‡¯· „Ș 'ÈÒ ÏÈÚÏ .·È‬‬