Page 297 - 2

‫‪˙·¢˙Â‬‬ ‫יורה דעה‬ ‫˘‡‪˙ÂÏ‬‬ ‫¯‪·Ò‬‬

‫]·‪[Ê"Ú„ ·"Ù¯ ‡È‚ÂÒ· ¯Â‡È‬‬ ‫‪ ‰ ‰Â‬לכאורה צ"ע לאיזה צור הצרי המול ימול‬

‫‪ ˜È˙Ú‡Â‬ל מחידושי דרפ"ב דע"ז וז"ל מפני‬ ‫לרבות מילה שלא לשמה‪ ,‬מה"ת יצטר‬
‫לשמה כיו דס"ל לה' אפסח שלפניו קאי ולא אמילה‬
‫שחשודי על הרביעה כו' עמ"ש תוספ'‬
‫)ד"ה אי ( דאנ קיי"ל כר' פדת וכרבנ דר"א ולא כסת‬ ‫שלאחריו‪.‬‬
‫מתני' מפני שיש מחלוקת במס' פרה ]רפ"ב[‪ .‬ועיי‬
‫מהרש"א שנתקשה בדברי תוס'‪ ,‬ומצאתי במרדכי )ע"ז‬ ‫‪ ‰ÊÏ‬נ"ל אי לאו המול ימול הוה אמרינ מקרא נדרש‬
‫סי' תתיא( שכ' בש ר"ת דלסתמא דמשנתינו לא‬
‫חיישינ כיו דאיכא נמי סתמא במסכת פסחי מקו‬ ‫לפניו ולאחריו כמו לגר אשר בשערי תתננה‪.‬‬
‫שנהגו למכור כו' דאתיא כרבנ ‪ ,‬וכ הוא בהגהות‬ ‫אבל צ"ע בר"ה ד ט' ע"ב מבואר דרבי יהודה ור'‬
‫מיימוני פכ"ב מא"ב )אות ב(‪ .‬וצ"ל הא דלא מייתי‬ ‫יוסי תרווייהו לית להו מקרא נדרש לאחריו‪ ,‬ור'‬
‫סתמא דמס' ע"ז גופיה מקו שנהגו כו'‪ ,‬משו‬ ‫יוחנ הוא דמייתי רבנ דדרשי לאחריו ע"ש‪ ,‬ואולי‬
‫דבחדא מס' איכא למ"ד יש סדר וה"ל אי מעמידי‬ ‫יש לחלק‪ .‬ועיי זבחי כ"ד ע"ב ובתוס' ש ובדוכתי‬
‫בסו ‪ ,‬ע"כ מייתי מפסחי דה"ל תרי מסכתא דלכ"ע‬
‫אי סדר‪ ,‬ואיכא למימר פסחי נישנית בסו והלכה‬ ‫טובא‪.‬‬
‫כסת דרבנ ‪ .‬ויש להגיה בתוס' שלפנינו וכ צ"ל‪,‬‬
‫מ"מ לית הלכתא כוותיה כיו שיש מחלוקת במס'‬ ‫]·˜‪[‡ ,·Î Ê"Ú 'ÒÂ˙ ˙È˘Â‬‬
‫פרה‪ ,‬ועוד איכא סתמא במס' פסחי ‪ ,‬ובתרי מס'‬
‫לכ"ע אי סדר כ צריכי להגי'‪ .‬ואע"ג דבשמעתי‬ ‫‪ ȇÓ‬דקשיא ל אהתוס' ר"פ אי מעמידי )כב‪ ,‬א ד"ה‬
‫משמע מהתוס' )כג‪ ,‬א ד"ה רבינא( דג לר' פדת אתיא‬
‫משנת מקו שנהגו כר"א ומשו נכרי חס‪ ,‬וא"כ אי‬ ‫אי ( דכתב דרב הדר ביה‪ ,‬וקשיא ל נהי דרב‬
‫כא סתמא כרבנ מ"מ‪ ,‬כיו דחזינ במרדכי והגהות‬ ‫הדר ביה ממה דאמר )לעיל יד‪ ,‬ב( במקו שאסרו‬
‫מיימוני דר"ת עצמו הביא אותה ראיה‪ ,‬ולא ס"ל‬ ‫לייחד אסרו למכור‪ ,‬דליתא משו דנכרי חס על‬
‫כסת תוס' דשמעתי ‪ ,‬אלא ס"ל כקושית מהרש"א‬ ‫בהמתו שלא תעקר מ"מ מהא לא הדר ביה דהיכי‬
‫לקמ בתוס' ד"ה רבינא אמר כו'‪ .‬א כ טוב להגיה‬ ‫דלא נחשדו על הרביעה מותר לייחד עמה ‪ ,‬וכיו‬
‫כ בדבריו שבכא ‪ .‬אלא דלשו הרא"ש )ש סי' א(‬ ‫דהשתא לא נחשדו מותר למסור בהמה לרועה‬
‫א"א ליישבו אפי' בהגהה ע"ש‪ .‬ועוד נ"ל בלאה"נ יש‬ ‫וכמ"ש ה"ה )איסורי ביאה פכ"ב ה"ה( בש רשב"א אלו‬
‫לסמו אסתמא דפסחי משו דתני ליה גבי הלכתא‬
‫דברי ‪.‬‬
‫פסיקתא כדלעיל ז' ע"א וק"ל עכ"ל בחידושי‪.‬‬
‫„‪ Ú‬דהתוספות לא היו צריכי להביא מרב כלל אלא‬
‫]·˜‪[· ,ÊÓ Ôȯ„‰ Ò 'ÒÂ˙ ˙È˘Â‬‬
‫מסברא‪ ,‬כל עצמ לא גזרו אלא משו רביעה‬
‫‪ ‰Ó·Â‬שנתקשה דברי תוס' סנהדרי מ"ז ע"ב )ד"ה‬ ‫והשתא תו לא נחשדו ואכשיר דרא והא דלא כתב‬
‫כ משו דדבר הנאסר במני בכל מקו ובלי תנאי‪,‬‬
‫מאי( שכתב דרבא פסק )יבמות לו‪ ,‬א( בכל‬ ‫אפילו בטל הטע לא בטל התקנה‪ ,‬משו"ה כתבו‬
‫מקו הלכתא כר' יוחנ לבר מתלת ורבי יוחנ אית‬ ‫דלרב דלעיל ג מתחלה לא גזרו לייחד בכל מקו‬
‫ליה פי' או"ב )חולי פב‪ ,‬א( עגלה ערופה משעת‬ ‫א כ השתא כל המקומות שווי ‪ ,‬וכה"ג כתבו תוס'‬
‫עריפה נאסרת וכתבת שנעל מה סוגי' דכריתות‬ ‫)לה‪ ,‬א ד"ה חדא( לעני איסור גילוי כיו שג מתחלה‬
‫כ"ד דש מבואר להדיא דרבא בעצמו אמר עגלה‬ ‫לא גזרו במקו שאי הנחשי מצוי ‪ ,‬א כ עתה‬
‫ערופה משעת טריפה נאסרת‪ .Ê‬הנה הג שיש בזה‬ ‫דלא שכיחי נחשי בטיל ליה איסור גילוי ועל זה‬
‫קושיא ונעל ממנו טעמ ונימוק דשבקו סוגיא‬ ‫דחו דהרי רב הדר ביה מהאי אוקמתא נמצא לא‬
‫ערוכה דכריתות והביאו מדס"ל לרבא כר' יוחנ אבל‬ ‫מצינו בפירוש שלא גזרו מתחלה בכל מקו לייחד‬
‫לא תחלוט כי נעלמה מה חלילה הוה זהיר בכוח ‪.‬‬ ‫וא כ א אי בטיל הטע לא בטיל התקנה וזה‬
‫ברור‪ .‬ודברי רשב"א י"ל ג"כ למא דס"ל במידי‬
‫דתליא בחששא אי בטיל החששא בטלה התקנה‪.‬‬
‫ועיי תוס' גטי ל"ו ע"ב ד"ה אלא כו' עמג"א רס"י‬

‫תס"ח וסי' ט' ]סק"ז[ )סעי ה'(‪.‬‬

‫‪ÔÂÎÓ ˙¯Â„‰Ó ‡"Ú¯ ˙"¢ ‰‡¯ ˙Â˙ȯη ‡"Ú¯ ˙ ˘Ó ¯ÙÒ·  ˜Ê ‰˘˜‰ Ô΢ ˙ÂËÈ˘Ù· Ì˘ ·˙Π‚ 'ÈÒ ‡"Á ˙"¢· ‡"Ú¯ Ì‚ ‰˘˜‰ ÔÎ .Ê‬‬
‫‪. 'ÓÚ ‡"Á ¯Â‡Ó‰‬‬