Page 302 - 2
P. 302
Ì˙Áתשובה קלד ÊÒ¯ ¯ÙÂÒ
][ÍÈ ÙÏ ÍÏ˘ ȯ‰ המעות בעיסקא לצור היתומי ולא יוציא
בהוצאה דמחויב להעמיד בעיסקא בעיניה השייכת
‡ Ì Óבכל זה הרווחנו דלא הוה אלא שומר שהתנה ליתומי ,ושוב כתב רמב" דאפשר דהוי רק פלגא
פקדו ואיד פלגא מלוה ,ויכול להוציאה לכל צרכיו
וקיבל עליו כל אונסא דמתילד .והנה פשוט ורק בתנאי שקיבל עליו המקבל כל אונסא דמתיליד
יותר מביעא בכותחא דשומר שהתנה כה"ג ונפסלה מהפקדו דהרי מתנה שומר חנ להיות כשומר שכר
המטבע שהופקדה בידו דאומר הרי של לפני ,
ואפילו גזל שחייב בכל אונסי פטר נפשיה בהרי וכשואל.
של לפני ועמג"א סי' תמ"ג ס"ק ה' .והיינו א
הפקדו בעי כמו שהופקד אצלו והכא כיו שעשינו ‰ ‰Âמבואר דעכ"פ לרמב" ורשב"א וטור מידי
המקבל שליח להרוויח בעד היתומי בפלגא מיהת,
א"כ כשמוציא המעות בשליחות ולוקח סחורה הרי שומר לא נפקא ,אלא דבתחלה ס"ל לרמב"
ידו כיד ונעשה שלוח לזכות בסחורה עבור ,הרי דהוי שומר אכוליה ונעשה שליח היתומי להרוויח
הסחורה שלה בכל מקו שהיא והוי הפקדו בעי ונותני לו שכרו חצי הריוח ולמסקנא מסיק דהוי רק
כמו שהופקד בידו ,חזר ומכרה ועשה ממנו מעות שומר אפלגא דיתמי ושלוחא דידהו בהאי פלגא ,בי
הרי ידו כיד לזכות עבור בזוזי והוי שלה בעי כ ובי כ ה"ל כהתנ' לקבל עליו כל אונסא
בכל מקו שה ,ונהי כל הפסד שיארע בה
וחלופיה וחליפי חליפיה עד עול הכל הוא דמיתיליד.
באחריותו של המקבל מ"מ פטר נפשיה בהרי של
לפני לעול דהרי הכל הוא שלה כאלו הוא בעינא ]˘[Ï‡Â˘Î ˙ÂÈ‰Ï ‰ ˙Ó Ì Á ¯ÓÂ
כמו שהפקיד בידו דלעול ידו כיד והדרא
לשמירתי' ,יעוי' ב"ק ק"ח ע"ב רבה זוטי בעי לה ‰‡¯ Âדזה תליא בפלוגתת שמואל ור' יוחנ ס"פ
הכי כו'. הפעולי )ב"מ צד ,א( דלשמואל לא מצי ש"ח
להתנות אלא בשקנו מידו להיות מתחייב באונסי
ÔÂÈÎÂשזכינו לדי י"ל בפשיטות לשו ש"ס דיל וא"כ ש"ס דיל מילתא דפסיקא נקט ,מעות יתומי
מותר להלוות קרוב לשכר ורחוק מהפסד ,אבל כולי
דמותר להלוות ברחוק מהפסד דמשמע הפסד לא אא"כ בשקנו מידו לשמואל ומזה לא
הפסדא קצת מיהא מקבל .והיינו כנ"ל דנהי דכל מיירי ,דהא מיירי מסת אי יהיה מותר להלוות
הפסדא מקבל אפי' יוקרא וזולא מטע שכתבתי והירושלמי ס"ל כרבי יוחנ דלא בעי קנו מידו
דהוי קצת כעי פשיעה דה"ל לקנות סחורה אחרת דבההי' הנאה דנפיק עליה קלא דגברא מהימנא הוא
או למכור מהר ,משא"כ פסידא כפסול מטבע וזולא נעשה כשואל בדיבורא בעלמא והכא אפי' דיבורא
דסחור שהי' ע"י שינוי מטבע ודכ"ע נמי פסיד וכל לא בעי גבי יתמי דע"ד ב"ד הוא וכיו דקיי"ל הלכ'
היכי שהי' המעות או הסחור' אירע ה פסידא אי
נקי ,אומר הרי של לפני בפשיטות והוה עכ"פ כר' יוחנ הת הה"נ דהלכתא כירושלמי.
קצת פסידא איתמי. Ï"ÈÂעוד לפי מה דפליגי בנוסחא ס"פ הפועלי
 ȈÓלמידי ,ביו שהדת נית לפחות בש"ס דיל איתא מתנה שומר שכר להיות
כשואל והרא"ש )ש ( וכ הרשב"א בשיטה מקובצת
הבאנקאצעטע"ל והוזלו כל הסחורות גורסי' מתנה ש"ח להיות כשואל .א"כ להגורסי'
ממילא ,א"כ למאי דקיי"ל כהרמב" והרשב"א וטור מתנה ש"ש להיות כשואל ס"ל דוקא ש"ש הוא
וש"ע דכל הפסידות על המקבלי ,א"כ ממילא אי דמתנה להיות כשואל אבל ש"ח לא מצי להתנות תרי
הוה לכל הפחות רק פלגא פקדו הפסד פלגא על דרגא להתחייב באונסי' משו ההיא הנאה פורתא
היתומי ומי שהיה לו אל זהובי זוזי דיתמי עיי שיטה מקובצת .א"כ הכא לא שיי שיתחייב
נעשי היו שש מאות דה' מאות פקדו נעשי מאה המקבל בכל הפסד ,דהרי אינו יכול להתנות כיו
וה' מאות מלוה נשארו ה' מאות )א הי' כ חשבו שמעיקר הדי אינו אלא ש"ח על הפלגא כיו שאינו
השקאל"א( והיה ראוי שמאותו יו ואיל לא יטלו מקבל שכר עמלו מיתמי ,כמבואר בהשגת הראב"ד
היתומי רק ריוח ממאה פקדו לבד דמחמש מאות פ"ו משלוחי ושותפי הל' ב' ,וש"ח אינו יכול
מלוה אסור ליקח ריבית קצוצה א אנ אבוהו להתנות ומשו"ה הקשה הריטב"א על רמב" דזה הוי
דיתמי וכאלו התנו ב"ד באותו יו תנאי מחדש ע ריבית קצוצה .אמנ אנ קיי"ל בטוש"ע סי' רצ"א
המקבלי שיהי' אות השש' מאות פלגא פקדו סעי' כ"ז דג ש"ח יכול להתנות א"כ הלכה כרמב"
וכרשב"א וטור דכל ההפסד על המקבל.
