Page 303 - 2
P. 303
˙·¢˙ יורה דעה ˘‡˙ÂÏ ¯ÁÒ
דעת ישראל מעול ללוות על ריבית ,אלא מרגלא ושיהי' ג' מאות פקדו ויקבלו ריוח מכא ואיל
בפומיה רווחי ,והיינו כשירוויח .ונהי דמ"מ אבק משמש מאות.
ריבית מיהא הוי שאינ מתני שו תנאי עיסקא
ואינ מקבלי שכר עמלו ומזונו מ"מ ריביתא ליכא, ‰¯Â‡ÎÏÂהי' קצת מקו לפקפק ולומר א אח"כ
וא"כ מי שלוה מעות ת"ת סת על ש ריוח לוה
ונהי דהותר ביה אפי' ריבית דאורייתא למא דס"ל במש השני נתייקרה הסחורה וחזרו
הכי מ"מ העבר אי ,ודי זה כדי זוזי דיתמי הנ"ל והרוויחו עד שלא בא לחשבו ,א"כ נימא שכבר
נתמלאו חסרונ ,דהכי קיי"ל בב"מ ק"ה ע"א .אבל
לכל מילי בלי ספק. בקצת עיו יבואר שזה ליתא ,דהת טעמא מאי
משו דניחא ליה דלא לקרי פסיד עיסקא אבל הכא
¯È˙‰ÏÂמכא ואיל להלוות על ריבית קצוצה, מ פסיד הא כ"ע פסדי וגזירת המל הוא וג ידוע
שזה לא היה ולא יהיה שלא הרוויחו הסוחרי כפי
חלילה לא ירד בני עמכ .דהרשב"א
שכתב כ בתשובה ]ח"ד סי' סג[ ,כבר העיד בתשוב' הפסיד .
הר" שלהלכ' אמר כ ולא למעשה ,ומביא בכנה"ג
לי"ד סי' ק"ס בהגה' ב"י אות ע"ד לשו זה לא Î"‡Âלא מיבעיא הני זוזי דיתמי שביד מקבלי
מצאתי בתשו' ר" שלפנינו אבל מצאתי בריב"ש סי'
דינא כנ"ל שיפסידו היתומי פלגא ,אלא
תס"ה. אפי' הני זוזי שביד הקהל כנהוג בכל הקהלות דינא
הכי שג הקהל אינ נותני ריבית קצוצה חלילה.
˙Ó‡·Âבתשו' מיימוני לספר משפטי סי' י"ד ועיי תשו' מהרי"ל סי' ל"ז .אבל הכל פלגא מלוה
ופלגא פקדו הנ"ל ,ואע"ג שאי להקהל שו עיסקא
מייתי פלוגתת ראבי' והר"מ ומשמע מ"מ הדבר ידוע אלו לא באו הני זוזי ליד היו
דלהלכה ולמעשה ,מ"מ כבר מייתי ב"ח בש אגודה צריכי להוציא כס ההוא מבעלי בתי להוצאת
שלא מלאו לבו לעשות כ אלא הלוה לגוי ע"ש .ואנ וצורכי הקהלה ,ועכשיו שבאו ליד הני זוזי דיתמי
ניקו וניעבד עובדא בהא חלילה ,והרשב"א בתשו' וכדומה משלמי הרווחי ג"כ מהכנסת בעלי בתי
סי' תרס"ט כ' בעצמו שאי ראוי לעשות כ פ יפרצו כל אחד לפי עשרו וסכומו ,ונעשה כאלו מעיקרא
גדר ומצוה לעיי ביש"ש ס"פ החובל שהרעיש עול חלקו המעות של יתומי בי כל אנשי הקהלה והגיע
לפלוני ס כ ולפלוני ס כ בתורת הלואה בהיתר
על הגזברי בזה. עיסקא או כשאר זוזי דיתמי על דר הנ"ל וחזרו וגבו
מה מכל אחד ואחד אותו הס לצורכי הקהלה.
]¯·[ÌÈÈ Ú ˘„˜‰· ‰ˆÂˆ˜ ˙È וא"כ צרי כל אחד לשל הרווחי ליתמי או לבעל
המעות ,לכ עכשיו נמי שהק"ק מוציאי מיד הס
·¯‰Âמהו' נפתלי כתב שראיה מוכרחת דבהקדש לצרכ ומשלמי רווחי מכיס הקהל שהוא מקוב
מבעלי בתי והפוכי מטרתי למה לי אע"ג שאי אד
עניי הותר אפילו ריבית קצוצה דמיושב בזה מתנה ע"ד שיהיה כ ,ואי אומר ואי דברי ,מ"מ
קו' תוס' ס"פ החובל )צג ,א( דפרי ש"ס ורמינהו כל צרכי צבור נעשי על דעת ב"ד וא ע"ג דאינהו
לשמור ולא לאבד והקשו התוס' )ד"ה ורמינהי( דילמא לא חזו אדיריה וגדולי קדמוני חזו ,והנח לה
לא פטרינ אלא מפשיעה ולא המאבד בידי , לישראל א אינ נביאי כו' נמצא לפ"ז הדר ה"ל
ולשיטה הנ"ל לק"מ דהמשנה למל )הל' מלו"ל פ"ד זוזי דיתמי אצל הקהל כמו אצל ידי ואי שו
הי"ד( הקשה אי ס"ד הקדש עניי לא מקרי רעהו
למה לי לשמור ולא לחלק תיפוק ליה דלא הוי רעהו חילוק ביניה .
ותיר דלשמור אתיא לפטור אפי' מאבד בידי וא"כ
מיושב קושית תוספת דמדמעטינ מלשמור לאבד ]¯·[˙"˙ ˙ÂÚÓ· ˙È
ולחלק וכי היכי דלחלק מותר אפי' מזיק בידי הה"נ
ÏÚÂהשנית ,מעות של ת"ת אי שיי בהו ריבית ,אי
לאבד ,ומוכח כשיטה הנ"ל אלו דבריו.
זה נצר לעניננו כלל ,דאפילו להמתירי
„‡ÓÂאני תמה כי די ל שהתוספ' חולקי ולעול להלוות בריבית קצוצה היינו מכא ואיל יהיה מותר
לומר להלווי מעות ת"ת אני מלוה אתכ בריבית
הלכה כרי" א לא במקו שהתוס' חולקי קצוצה ,אבל מה שהלוה עד עכשיו סת הכל הוא
כידוע .ותו הרי קמ דבעלי דעה זאת בעצמ לא ס"ל בחזקת רווחי ולא ריביתא .וחלילה לא עלה על
כמשנה למל כאשר יראה בתשובת מיימוני לס'
משפטי סי' י"ד הנ"ל .ועוד המשנה למל נמי לא
קאמר אלא למסקנא דתוס' בתירוצ דע"כ משמעות
דיוקא דלשמור משמע אפי' מזיק בידי פטור .אבל
