Page 283 - 2

‫‪˙·¢˙Â‬‬ ‫יורה דעה‬ ‫˘‡‪˙ÂÏ‬‬ ‫¯‪ÁÓ‬‬

‫דלעני שארי איסורי דרבנ אפי' שיהיה דבר מאכל‬ ‫דפוס זולצבא שע"ד ע"א( דמייתי ראי' מתוספתא‬
‫שנפשו של אד מתאוה לה ‪ ,‬מ"מ הי' פשוט‬ ‫דטהרות פ"ח )ה"ו( המניח כליו בחלו של אוליירי ‪,‬‬
‫מסברת חו להקל בנתקלקל החות ולא באנו לידי‬ ‫והת בכלי איירי ומייתי מיניה ראיה להקל ביי"נ‬
‫ספק זה אלא ביי"נ דמשו חיבת ניסו מוסר נפשו‬
‫טפי מחיבת מאכל‪ ,‬ומשו"ה מדמה שפיר לכלי של‬ ‫שהוא דבר מאכל ש"מ שאי לחלק‪.‬‬
‫טהרות דפשיטא ליה דלא חמור יי"נ טפי מטהרות‪,‬‬
‫ורק משו חיבת מאכל‪ ,‬ולזה לא צרי ראיה להקל‬ ‫‡·‪ Ï‬כד מעיינת שפיר דברי המג"א נכוני דהרי‬
‫בדרבנ רק משו נסו ‪ ,‬וזה נלמד מק"ו מכלי של‬
‫אוליירי ‪ .‬כ נראה לי ליישב באופ שדברי מג"א‬ ‫ר"ש בתשובה שבמרדכי דפרק ר' ישמעאל‬
‫הנ"ל‪ ,‬דמייתי ראיה מחלו של אוליירי סיי מדקתני‬
‫עולי כהוג ‪.‬‬ ‫בסיפא וכ בכותי אינו עושה יי"נ ואכולה מילתא‬
‫קאי רוצה לומר דהאי וכ בכותי אינו עושה יי"נ‪,‬‬
‫‪ ÔȇÂ‬להקשות על הר"ש‪ ,‬עכ"פ מי הכניסו לכל‬ ‫ושני' ]לה[ בתוספתא פ' ]שמיני[ בבא שלישית‬
‫שאחר זאת הבבא דאוליירי הוצר לדחוק‪ ,‬דאדלעיל‬
‫הדוחקי האלו להביא מתוספתא דמיירי‬ ‫נמי קאי‪ .‬ולכאורה מי דחקו לזה‪ ,‬הלא מפורש אמרינ‬
‫בכלי ולא מייתי ממתני' כמו הסמ"ג ותרומה הנ"ל‪,‬‬ ‫בפרק בתרא דע"ז )ע‪ ,‬ב( לטהרות אמרו ליי נס‬
‫וי"ל הוא הדבר אשר דבר בתה"ד סי' ר"ה הנ"ל‪,‬‬ ‫מבעיא‪ ,‬והוא בעצמו מייתי אח"כ‪ .‬אע"כ משו דיש‬
‫דמתני' משמע שניכר שנעשה ע"י אד גנבי והת‬ ‫לחלק דלא נלמד ק"ו אלא מטהרות שה דבר מאכל‬
‫צרי יוצא ונכנס כי אי סברא להקל כולי האי ור"ש‬ ‫ליי"נ‪ ,‬אבל לא מכלי ליי"נ‪ ,‬משו"ה הוצר לאתויי‬
‫מיירי שלא היה ניכר להדיא והיה יכול לתלות בסבה‬ ‫דבתוספתא קאמר וכ בכותי אינו עושה יי"נ‪ ,‬ואנ‬
‫אחרת ע"כ מייתי מתוספתא דמיירי בכה"ג וכמ"ש‪,‬‬ ‫לא היינו מדמי יי"נ לכלי לולי שהתוספתא מדמי‬
‫וביאר בתה"ד באור ‪ ,‬וכ פסק בש"ע סימ ק"ל‬ ‫אהדדי להדיא‪ .‬ושוב כתב ג ראיה מדאמרינ בפ"ב‬
‫דע"ז הנ"ל השתא לטהרות אמרו ליי"נ מבעיא‪ ,‬ר"ל‬
‫סעי ח' ועיי סי' קי"ח בש" סק"כ‪.‬‬ ‫אפי' נאמר דהאי וכ בכותי לא קאי אכולה בבא‪,‬‬
‫מ"מ מסתיי)ע( דהתוספתא מדמה יי"נ לטהרות‬
‫‚‪ ÏÏ‬כ לנידו שלפנינו א לא נפתחו אלא‬ ‫שאינ בני אכילה‪ ,‬וה"ה נימא דניל מכלי אוליירי‬
‫שהרי בש"ס מייתי ליה יי"נ בק"ו מטהרות כנ"ל‬
‫החותמות העליוני שנוכל לתלות בשרצי‬ ‫בכוונת ר"ש‪ .‬והרי קמ דהסמ"ג )לאוי קמח(‬
‫הרי היי מותר בלי שו פקפוק‪ ,‬ומכ"ש בזמנינו‬ ‫והתרומות )הל' עכו" סי' קפב( דמייתי ממתני'‬
‫דליכא חיבת ניסו אפשר דלא גרע משארי איסורי‬ ‫דטהרות פ"ח הניחו פתוח ומצאו נעול‪ ,‬ה מייתי‬
‫דרבנ דהוכחתי לעיל דפשוט להתוספתא להתיר‪ .‬א‬ ‫בפשיטות מק"ו לטהרות מהני מכ"ש ליי"נ‪ ,‬והיינו‬
‫א ג המגופה והברזא מקולקל הרי חזינ דנעשה‬ ‫משו דש הבית טהור היינו אוכלי ומשקי‬
‫בכוונה ע"י אד אי דעתי להתיר דחיישינ שהחלי‬ ‫שבבית והוה שפיר ק"ו משא"כ ר"ש דמייתי‬
‫רע בטוב באופ שאפי' נסמו על קולתו של ט"ז סי'‬ ‫מתוספתא דמיירי מכלי וליכא ק"ו טוב ע"כ הוצר‬
‫קכ"ד סקל"ג ודברי נקודות הכס שלא לאסור מטע‬ ‫לאתויי דבתוספתא מדמי להדיא יי נס וטהרות‬
‫]נצוק[ בהפ"מ מ"מ מטע חליפי נאסר‪ ,‬וכ"ז ברור‬
‫להדדי‪.‬‬
‫לפע"ד‡‪.‬‬
‫‪ ÔȇÂ‬להקשות אתוספתא גופיה מ"ט מדמי יי"נ‬
‫‪.˜"ÙÏ Â"Ú˜˙ ÔÒÈ 'Ë ˜"˘Ó ·"Ù‬‬
‫שהוא דבר מאכל לכלי של טהרות‪ ,‬י"ל‬
‫‪.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬

‫˙˘‪„Θ ‰·Â‬‬

‫‡‪Ú"ÈÚ .‡Ï 'ÈÒ ÔÂȈ ˙·È˘ ˙"¢ ·Ú 'ÈÒ „"¯ÂÈ ˙"È·Â ˙"Â˘Ó ‡È·‰˘ ‰Ó· ˘"Ú .ԇΠ¯"„Ï ÔÈȈ˘ ·"˜ÒÂÒ Ï˜ 'ÈÒ „"¯ÂÈ ˘"˙Ù ‰‡¯ .‬‬
‫·‪.Ê 'ÚÒ Ì˘ „"¯ÂÈ ÌÈÈÁ ÌÈÓ ¯Â˜Ó‬‬