Page 433 - 2

‫‪˙·¢˙Â‬‬ ‫יורה דעה‬ ‫˘‡‪˙ÂÏ‬‬ ‫˘ˆ‪Á‬‬

‫ומכא והלאה חושבנא‪ ,‬כ נראה קצת‪ ,‬אלא טעמא‬ ‫‪ ¯Ó‡Â‬אני‪ ,‬הג כי לדינא מסברא יש לדו‬
‫בעי שאי נאמנות לרופא מ"ש ה מהא‪.‬‬
‫כהגאוני הנ"ל‪ ,‬דאי להאמי לרופא היכי‬
‫]‪[‡"Ú È"ÙÚ ¯·„‰ ˜ÊÁ‰‬‬ ‫דאיכא לברורי‪ ,‬מ"מ לא נ"ל שיהיה זה די באר ישוב‬
‫קו' הרא"ש הנ"ל דאי לשו הש"ס מורה כוותיה‪.‬‬
‫‪ Ï" Â‬ע"פ מ"ש רי" פ' החול )לט‪ ,‬ב( דפוס‬ ‫והנלע"ד בזה כבר בארתי בתשו' אחרת‪ ‚È‬דהיות כל‬
‫דברי הרופאי אינו אלא אומד הדעת וכמ"ש מעיל‬
‫זולצבא ט"ו ע"א וז"ל וכיו דקי"ל‬ ‫צדקה ש )סי' לד( שה עצמ אומרי כי חכמת‬
‫דאשתמודעינהו להדי פלניא גילוי מלתא בעלמא‬ ‫הוא רק עיונית‪ ,‬ע"כ המה נאמני על הכלל ולא על‬
‫הוא ואפי' קרוב ואפי' אשה מהימני‪ ,‬דלאו אמלתא‬ ‫הפרט‪ ,‬רצוני שה נאמני לומר יש בטבע הכליות‬
‫דאיסורא קמסהדי ולא אממונא אלא מלתא בעלמא‬ ‫להוליד חצ אדו אבל אינ נאמני על הפרט על‬
‫הוא דקא מגלו דהדי הוא גברא פל והדי היא‬ ‫גו זה שיש בכליותי' חצ ‪ ,‬כי אולי מחשבות‬
‫איתתא פלניא וכיו דמודעית ל הכי הרי אתחזק גבי‬ ‫הטע לשפוט על גו זה משפט שקר‪ ,‬ועתה אשה‬
‫דההוא סהדי וכו' הלכ שרי לסהדי למיסמ וכו' בי‬ ‫זה שהפילה כמי קליפות ושערות ואלו נמי היה‬
‫לעני איסורא ובי לעני ממונא וכו' ע"ש‪ .‬משמע‬ ‫נותנ בפושרי ולא נימוחו בכ"ז לא היינו מחדשי‬
‫מדבריו ז"ל‪ ,‬אע"ג דלעני ממונא ואיסורא עדות‬ ‫דבר חדש שיש לה שומא אלא היינו תולי בד‬
‫כשרי בעינ ואפי' משה ואהר דלא משקרי לא‬ ‫יבש‪ ,‬ואלו היו אומרי הרופאי ‪ ,‬גו זה יש לו‬
‫מהימני‪ ,‬מ"מ אי אסהדי בשעה שאי אנו צריכי לא‬ ‫שומא נמי לא היינו מאמיני על גו פרטי‪ ,‬א‬
‫לעני ממו ולא לעני איסור ואנו מאמיני לה ‪,‬‬ ‫האמינו לה עכ"פ שיש במציאות בעול שיהיה‬
‫כיו שהוא רק גילוי מלתא בעלמא והרי הוחזק הדבר‬ ‫לאשה שומא שממנה תפיל שערות וקליפות ובדקו‬
‫אצלינו שכ הוא‪ ,‬וא שוב אח"כ יסתע ממנו‬ ‫חז"ל ולא נימוחו‪ ,‬עי"ז הי' לה ראיה שאשה זה יש‬
‫ממונא או איסורא סמכינ עלייהו כיו שבתחלתו‬ ‫לה שומא שהעידו הרופאי שיש מציאות בעול כ‬
‫הימנוהו‪ ,‬שאז לא הי' נוגע לעני דבר שצרי עדי‬
‫אזי ישארו בנאמנות ‪ .‬זה נראה כוונת הרי" ז"ל‪.‬‬ ‫נלע"ד ישוב קו' הרא"ש על נכו בעזהי"ת‪.‬‬
‫וה הנה דברי הרמב" פט"ז מסנהדרי הלכה וי"ו‬
‫] ‡‪[‡Ù¯ ˙ Ó‬‬
‫אינו צרי ב' עדי' וכו' יע"ש‪.ÂË‬‬
‫‪ ‰˙ÚÓÂ‬נבוא לדברי התרומות שבטור שכתב שא‬
‫‪ ¯‡Â·Ó‬מדבריו כיו שהעד הראשו לא בא למלקות‬
‫תרצה להתרפות צריכה )ש(קוד ]ש[תתחזק‬
‫אלא להחזיק הפירות שה כלאי ולהחזיק‬ ‫ג"פ‪ ,‬דאחר שתתחזק יש להסתפק א להאמי אפי'‬
‫האשה בזונה והי' נאמ באיסורי ‪ ,‬וא שוב אח"כ‬ ‫לרופא מומחה וכ"כ סמ"ג וסמ"ק‪ .‬נראה קצת‬
‫אד אוכל אות הפירות בפני ב' עדי בהתראה לוקה‪,‬‬ ‫מדבריו דקוד שתתחזק נמי יועיל עדות הרופא‪ ,‬וזה‬
‫ואלו הי' הע"א מחזיק הפירות בכלאי בשעת אכילתו‬ ‫)כ'( ק']שה[‪ „È‬ממנ"פ א לא תראה פע ג' בלא רופא‬
‫והתראתו לא הי' לוקה כי אי ע"א בא למלקות‪ ,‬א‬ ‫נמי מותרת וא תראה מה תועלת ברופא‪ .‬וקרוב‬
‫כיו שכבר נתקבלה עדותו קוד שבאנו לדי על‬ ‫לומר דמאמיני לרופא שכבר נתרפאה‪ ,‬וכשתחזור‬
‫מלקות והיה מהימ ‪ ,‬שוב לוקי עליו‪ .‬ועיי בקידושי‬ ‫ותראה פע ג'‪ ,‬נאמר פני חדשות באו לכא ולא‬
‫נצר עוד ע הראשוני ויש לה זמ לשמש עוד ב"פ‬
‫ס"ג ע"ב ובספר פני יהושע בק"א ש )אות צא(‪.‬‬ ‫כמו אלו היה מפסיק תשמיש היתר בינתיי ושוב‬
‫ראתה היתה נידונת כבתחלה‪ .‬וה"נ נאמנות הרופא‬
‫‪ È ‡Â‬עשיתי סמוכי לזה מר"פ ]א [ אי מכירי‬ ‫עושה אותה מוטהרה בודאי‪ ,‬וב"פ הראשוני יפלו‬

‫)ר"ה כב‪ ,‬ב( דבעי' קרא משפט‪ ,‬שלא יהיה ע"א‬
‫נאמ לעדות החדש‪ ,‬וקשה ת"ל אי לוקי על מחלל‬
‫י"ט והאוכל חמ בפסח ויה"כ שנקבע ע"פ עדות‬

‫‡‪‡Ï ‰˜ÊÁ ˜¯ ‡ÎÈÏ„ ˙ȈȈ· ‡Î‰ ÈÓ ÔÈ„‰ ‡Â‰Â ,ȯ¯·Ï ‡Îȇ„ ‡Îȉ ‰ÏÈÁ˙ÎÏ ÏÈÚÂÓ ‡Ï ,‰˜ÊÁ‰ ÏÚ ·Â¯‰Ï ˘È˘ ˙ÂÙÈ„Ú Â˙‡„ Ô È¯Ó‬‬
‫¯‪.ÂÒ 'ÈÒ ÏÈÚÏ '¯Â .Î"Ú Ï"˜Â .Ôȯ˘Î ‡·Â¯ ȉ„ ˙ÂÙȯ˷ ÔÎ Ôȇ˘ ‰Ó .¯¯·Ï Íȯˆ ,·Â‬‬

‫‪˙Â„Ú ÏÚ ÔÈÎÓÂÒ„ ‡ ,·Ú ÔÈËÈ‚Ó ¯ÈÚ‰˘ ÔÈϯ· Á"¯‚‰ ˙ÓÎÒ‰·Â ÁÒ 'ÈÒ [·"¯Ú˙ Ì-È] ËÙ˘Ó· ÔÂȈ ˙"¢ 'ÈÚ .Á ˜ 'ÈÒ ÏÈÚÏ ‰‡¯ .‚È‬‬
‫‪.·˘ÈÈÏ Î"˘Ó ‡˜ 'ÈÒ ÌÈÈÁ ˙Ó˘ ˙"¢ 'ÈÚ .Ϙ‰Â ÚÂ„È Û‚ ÏÚ Ì‚ ÌȇÙ¯‰‬‬
‫‪.Ï"ˆÎ„ ËÂ˘Ù ‰‡¯ .„È‬‬

‫‪'ÈÚ .· ËÎ ·"·Ï 'ÈÁ· Î"Π.‰  Ê"‰ 'ÈÒ ·"Á „ˆ-·ˆ 'ÈÒ ‡"Á Ú"‰‡ (ÂÙÂÒ·) ÁÓ 'ÈÒ Â"Á ,ÁÎ 'ÈÒ Á"‡ '¯ ,˜"Óη  ȷ¯ ·˙Î ‰Ê „ÂÒÈ .ÂË‬‬
‫˘‪.Ì˘ ˘"·È¯Ï È˙¯ډ· Î"˘Ó .„ÂÚ Ë-Á ˜¯Ù ˘"˘ ‡ ,‚Ò ÔÈ˘Â„˜ Ë"ȯ‰Ó 'ÈÚ ·Ù˜ ˜ÈÒ ˘"·È¯ ˙"Â‬‬