Page 436 - 2
P. 436
Ì˙Áתשובה קעה ‡˙ ¯ÙÂÒ
שמא תאמר באמצע התשמיש נטמאתי והוא יפרוש משו דאומר להתפאר מכ"ש ברופא האומר
באבר חי ,והנה חשש זה חששו חז"ל לפי עיקר הדי להתפאר אע"ג דקצת עבידי לאגלויי מ"מ הכא יכול
שרואה בכדי שתרד מ המטה אבל הכא אתתא אינה
עלולה להרגיש דמי שלה באמצע תשמיש עכ"פ, להשמט בודאי חיישינ דלהתפאר עביד.
ומסתיי דנחשוב אותה כרואה מ"ת ,אבל שנחוש נמי
שהרגיש הד באמצע התשמיש מה"ת לחוש לכ ‰"¢Óנ"ל דעכו" בודאי לא מהימ א לא
ע"כ אי לפנינו אלא איסור דרבנ קל ואפשר בכה"ג
לא החמירו שלא להאמי לרופא ישראל עכ"פ אפי' שמרגשת כאב בצדדי דכיו דהוזכר
אינה מרגשת כאב ,מ"מ לבי נוקפי להתיר כיו ברדב"ז להדיא דמהימ אפי' בלא בדיקה אע"ג
דאפשר למבדקה ,ואע"ג דאפשר הוא מיירי ברופא
דאפשר על ידי בדיקה למה נתיר בלא בדיקה. ישראל מ"מ אפשר להקל נמי ברופא מומחה עכו"
כיו דאיכא רגלי לדבר וטוב לומר לו שאנו רגילי
ÔÈÈÚÂתוס' ב"מ כ"ד ע"א ד"ה מא שמעת ליה לבדוק ע"י שפופרת שיהי' מרתת קצת פ נבדקנה
אחריו בשפופרת ונמצא ד על ראשו כדי שיהי'
דאזיל בתר רובא פי' גבי מציאה ולא שיי מרתת קצת שיתגלה בהתתי' דאע"ג דכתבתי דעביד
הא גבי פלוגתא דחיישי' למיעוט עכ"ל .ודבריה להתפאר אפי' במלתא דעבידא לאגלויי מ"מ כיו
צריכי ביאור מאי אולמא דמציאה ,ורש"י ש ע"ב
ד"ה מי קתני וכו' דלא אזלי רבנ בתר רובא בממונא דאיכא נמי רגלי לדבר יש להאמינו.
עכ"ל .והוא מאד תמוה דאדרבה ממו קיל דאתיהב
למחילה ,רק חזקת ממו אלי שאפי' ממו הקל אי Í"˘·Âי"ד סי' צ"ח ססק"ב כתב עכו" מסל"ת
מוציאי ע"י רובא ,משו דהתפיסה של ממו הוא
חזקה אלימא מאד ומכ"ש באיסורא היכי דאלי מהימ משו דאפשר להטעימו קפילא ואי
חזקתו כמו חזקת ממו וכגו חזקת אשת איש מכ"ש הכוונה לומר שהקפילא נאמ כמו שחשב מעלתו
דלא יועיל רוב ,דהשתא ממו קיל לא יועיל רוב נגד וכתב מה שכתב ,אבל הפי' הוא כ ,דה מסיח לפי
חזקה אלימתא כ"ש באיסור ולזה נתכוונו תוס' ב"מ תומו לא הוי כמסיח לפי תומו דעדות נשי דהת
כ' ע"ב ד"ה איסורא דאלי חזקת א"א כממו ,וכ אי מדברי עמו כלל ולא שואלי אותו שו דבר
נוטה דעת באר יעקב סו חלק א"ח ,אבל אי שו דאי לאו הכי כבר נפסק ממסיח לפי תומו אבל הכא
סברא שממו שאי מי המוחזק בו יהיה חמיר מאי' מטעימי לו ואומרי' שיודיענו מה טע נמצא בו
אבל הוא מסל"ת שלא נודיעהו שנצטר הדבר לעני
וא"כ דברי רש"י תמוהי .„Î איסור והיתר כ פירש"י בחולי צ"ז ע"א ד"ה
לטעו קפילא ע"ש .‚Îוהשתא כיו שעכ"פ אמרנו לו
‡· Ïהנלע"ד דיתפרשו דברי תוס' ורש"י הנ"ל ע"פ שיודיענו האמת איזה טע נמצא בזה הוא אומר
האמת כי מירתת שנטעימו לקפילא אחר אפי' יהיה
דברי תוס' ב"ב כ"ג ע"ב ד"ה חו לחמשי נחתו גוי מ"מ הא קיי"ל גוי מירתת מחברו הוא
אמה וכו' בסו דבריה כיו דיכול להתברר ע"י ש"ס ערו במס' ע"ז ס"פ ר"י )סא ,ב( גבי עובדא
הכרזה משו"ה אי הולכי במציאה אחר הרוב כיו דפרזק רופילא ובש"ע סי' קל"א )ס"א( וה"נ מירתת
דאיכא לברורי .ולזה נתכוונו תוס' בב"מ הנ"ל ג"כ, גוי הטוע שמא נטעימנו לקפילא אבל לא מיירי
וצ"ל למאי דמסיק הש"ס מי קתני אינו שלו אינו השתא מאומנתו של קפילא רק מירתת מיניה מכ"ש
חייב להכריז קתני ויניח נמצא שאינו מברר ע"י
הכרזה ומ"מ אינו שלו ולא אזיל בתר רוב נכרי י"ל הכא דמירתת מבדיקת שפופרת.
מכיו שאפשר לברר תו לית ל למיזל בתר רובא
שיקח לעצמו ומ"מ לא יכריז משו דרובא נכרי Ó"ÓÂברופא מומחה ישראל היה אתי מקו לומר
ויבוא עכו" וית בו סימ ויהיה מחזיר אבידה
לערבי משו"ה אינו מכריז ומ"מ אע"ג דהשתא אינו דהנה לכאורה מסתמא לא ראתה מ"ת ממש
יכול להכריז מהאי חששא דמחזיר אבידה ]לערבי[ בכדי שתושיט ידה תחת הכר או על עד שלו כי זה
אפ"ה אינו שלו כיו שאפשר לברר ע"י בדיקה .ועיי לא נזכר בשאלה אלא נמצא ד סמו לתשמיש ואנו
שלטי גיבורי שסביב הרי" ר"פ לא יחפור )כג ,ב( אי אנו בקיאי ע"כ מחשיבי הכל סמו כמ"ש
ש" רס"י קפ"ז .והנה כבר הנחנו למעלה שלכאורה
א תרצה לספור ולטבול אחר כל ביאה וביאה הוא
איסור דרבנ קל מאד ,ואי אנו מחמירי אלא משו
.Ì˘ È"˘¯Ù ¯‡·Ï  ȷ¯ Î"˘Ó Ì˘ ÔÈÏÂÁ Ò"˙Á 'ÈÁ ‰‡¯ .‚Î
.· ,ÊÎ ˜"· Ò"˙Á 'ÈÁ ‡ ,‡È ÔÈÏÂÁ Ò"˙Á 'ÈÁ ‰‡¯ .„Î
