Page 438 - 2

‫‪ Ì˙Á‬תשובה קעו ‪‚˙ ¯ÙÂÒ‬‬

‫‪ Ì Ó‡Â‬ביבש בלי שו לחלוחית ד בוודאי יש‬ ‫ולפ"ז אדרבה ביבש שיי לומר טפי אדו הוא אלא‬
‫שלקה יותר מבצלול‪.‬‬
‫לצר ‪ ,‬והעני בזה דוודאי אי שיעור לד‬
‫נדה אפי' פחות שבשיעורא אי יוצא מהמקור טמא‬ ‫‪ ÈÏÂÏÂ‬דמסתפינא הייתי אומר בהיפו בכוונת רש"י‬
‫וחזקת דמי מהמקור‪ ,‬א די לנו שמסתמא אי דר‬
‫המקור להוציא טפה קטנה פחותה משיעור שא‬ ‫דדקדק שערה אדומה‪ ,‬דאלו שחורה תלינ‬
‫תתפשט יכולה להתפשט עד כגריס ואפשר היינו‬ ‫שהוא ד שרו שנשחר ונעשה כפח אבל מדעדיי‬
‫כחרדל שהגרגיר ההוא עכ"פ יש בו קצת גוש‬ ‫אדומה היא ואלו היה ד שנתייבש כל כ כבר הי'‬
‫וממש ולכשיתפשט יכול להתפשט עד כשיעור‬ ‫מושחר מהשרפה שקורי בראנ"ד כידוע‪ ,‬אע"כ בריא‬
‫גריס‪ ,‬אבל קרטי אלו מיעוט מוכחת שאי כ דר‬ ‫הוא אלא שאינני רוצה שתצא חומרא מת"י בעני זה‬
‫המקור להוציא ובשג נתייבשו והרופאי אומרי‬ ‫וכח דהיתרא עדי להתיר אשה לבעלה‪ ,‬ופשוט שאי‬
‫שכ דר להולד בכליות וכמו שהעידו כל הגאוני‬ ‫כוונת רש"י )לא( למעוטי שחורה אלא למעוטי שער‬
‫בספריה בעדות הרופאי הללו יש לסמו‬ ‫ממש כעי שער הראש שלזה אי צרי שו עיו‬
‫ובדיקה‪ ,‬דלו יהיה ד צלול אי טמא אלא בד'‬
‫עליה ‪.‰‬‬ ‫מראות‪ ,‬ע"כ פירש"י אדומה וכל אבזרייהו היינו‬
‫שחורה בכלל ולשו ש"ס )נדה כא‪ ,‬א( כמי קליפות‬
‫] ‡‪[ÌȇÙ¯‰ ˙ Ó‬‬ ‫שערות עפר יבחושי אדומי ‪ ,‬ה אדומי אכולהו‬
‫קאי וה"ה שחורי ע"כ אי להקל כלל מטע זה‬
‫‪ ¯·ÎÂ‬אמרתי מאז‪ Â‬בקו' הרא"ש לרשב"א בתשו'‬
‫שה שחורות אלא ע"י מיעו ציפור ‪.‬‬
‫)כלל ב סי' יח( ממ"נ אי נאמי לרופאי ל"ל‬
‫בדיק' ואי לא נאמי מה הועילו עדות ולא נמצא‬ ‫]„‪[˘·È Ì‬‬
‫תירו בדפוס על ק' זו‪ .‬והיה נלע"ד דהרופאי‬
‫נאמני על הטבעיי שלמדו בנסיונת ובקבלת‬ ‫‡‪ Ì Ó‬מה שחשש מעלתו להחמיר אפי' ע"י בדיקה‬
‫איש מפי איש ומצאו שיש במציאות שתמצא מכה‬
‫או שומא במעי שמוציאה כיוצא באלה‪ ,‬א להאמי‬ ‫מטע הראב"ד דאי להתיר אלא כעי צורת‬
‫להרופא או אפי' לכמה רופאי מומחי על גו הזה‬ ‫בריה ועפר המפורש בש"ס אבל ד יבש טמא‬
‫שיש לאשה זו שומא או מכה במעי לזה לא נאמי‬ ‫לעול ‪ ,‬וכדעה הראשונה שסת המחבר סס"י קפ"ח‬
‫אפי' לרופאי ישראל כי טועה בדמיונו ובהשפטו יצא‬ ‫והיא ג"כ דעת הרשב"א )תורת הבית ריש ש"א( וה"ה‬
‫)פ"ה מאיסורי ביאה הי"ד( ז"ל‪ ,‬יפה כתב אי לא הוה‬
‫משפט מעוקל‪.‬‬ ‫צורת של אלו משונה והיינו עפר דתנ ‪ ,‬כי ד יבש‬
‫שכ' הראשוני הללו היינו עכ"פ דבר ממשי וגושי‬
‫‪ ˙Âȉ‬כ וכבר מימי הר" ז"ל )שו"ת הר" סי' מט(‬ ‫כעי גרגיר חרדל ופחות·‪ ,‬אבל קרטי אלו ידוע‬
‫שאינ אלא כאבק ועפר ובפרט לפמש"כ תוס' בנדה‬
‫מעידי כל הרופאי כי דר להולד בכליות‬ ‫נ"ב ע"ב ד"ה שלש כו' ויש ש ט"ס במ"ש כיו‬
‫כיוצא באלו שאנו מראי לה ומעתה א לא‬ ‫דראתה מעט צ"ל כי היכי דראתה מעט‪ .‬ומדבריה‬
‫נמוחו במיעו ציפור אפי' לו יהיה שאי צורת‬ ‫הוציא בסדרי טהרה סס"י ק"צ )סקכ"ה( דאי דר‬
‫כאות צורות המפורש בברייתא )כב‪ ,‬ב( מ"מ כיו‬ ‫המקור להוציא ד פחות משיעור גריס‚‪ .‬והנה הגאו‬
‫שרופאי זמנינו מעידי שצורות הללו נולדי עתה‬ ‫הנ"ל מקיל טפי ומצר להקל אפי' ביש לחלוחית ד‬
‫בזמנינו בכליות נאמי לה ע"י בדיקה ובצירו‬ ‫ע"ג העד ועושה ממנו ס"ס עפ"י דברי עבודת‬
‫קרטי שכתבתי לעיל שאי דר המקור להוציא דבר‬ ‫הגרשוני )סי' כב( לתלות בצדדי יע"ש‪ .‬ואי לסמו‬
‫מועט כזה על הרוב‪ ,‬משא"כ כליות מצוי בה‬ ‫על זה בלי בדיקת מהרי"ו כאשר כבר ניסנו כמה‬
‫כיוצא בזה עפ"י עדות הרופאי הרי בסדרי טהרה‬ ‫פעמי בכמה נשי ע"י יולדת בקיאה ועלתה בידינו‬
‫)ש ( רוצה להקל אפי' בלחלוחית ד מטע זה‬
‫ולתלות בצדדי עכ"פ נסמו על זה ביבש ובתליה‬ ‫תלי"ת„‪.‬‬
‫בכליות עפ"י רופאי וכדי תוס' ורא"ש וחי' ר"‬

‫·‪.‚Ò¯ 'ÈÒ ‡ ¯·Ó È"¯‰Ó ˙"¢ 'ÈÚ .‰‡È·Ï ¯ÒÓ ‡Ï˘ ÔÈ˘Â„˜· ‰È ˘‰ ‰·Â˘˙· ÁÙ˜ 'ÈÒ ¯È‡Ó ˙È··Â ·È˜ 'ÈÒ „"¯ÂÈ ˙"È·Â ‰ ˙Ú„ ÔΠ.‬‬
‫‚‪.˙ÂÎω „„ÈÁ· · ,· Ì˘ ‰„ Ï 'ÈÁ· ·˙Î ÔΠ.‬‬
‫„‪.Ë ˜ 'ÈÒ ÏÈÚÏ Î"˘ÓÏ Â˙ ÂÎ ‰‡¯ .‬‬

‫‪.·˜ÚÈ ·˘ ˙"¢ Á"·‰ Ì˘· Î"˘Ó ‰"„· ˆ˜ 'ÈÒ Ë"„Ò '¯ .‰‬‬
‫‪.· ,·Î ‰„ ˘"‡¯‰ 'ÒÂ˙ 'ÈÚ .‰Ú˜ 'ÈÒ Á ˜ 'ÈÒ ÏÈÚÏ .Â‬‬