Page 442 - 2
P. 442

‫‪ Ì˙Á‬תשובה קעח ‪Ê˙ ¯ÙÂÒ‬‬

‫לבעלה‪ ‡È‬א רשב"ג ס"ל מקור מקומו טמא‪ ,‬נמצא‬        ‫כ"כ ימי אשר אי דר ד למשו אצלה תפסוק‬
‫אפי' ד מכה או שלא בהרגשה נמי טמאה לטהרות‬        ‫בטהרה באופ הנ"ל ותטהר‪ .Á‬א אשה טמאה נדה‬
‫עד הערב עכ"פ‪ ,‬ותחלת דינה על תשמיש בעלה‬          ‫שטר שפסקה בטהר' ומעיינה עדיי פתוח ונולד לה‬
‫ומתו שאינה נאמנת עליו אינה נאמנת לעצמה ושוב‬     ‫מכה איני יודע לה היתר לפסוק בטהרה באופ שבזה‬
‫לא פקע איסורא מינה אפי' לערב ולא תטבול עד‬
                                                            ‫צדקו דברי הגאו חו"ד‪.Ë‬‬
       ‫לאחר זהו הנלע"ד נכו בזה בעזה"י‪.‬‬
                                                           ‫]‪[‡ÓË ÂÓÂ˜Ó ¯Â˜Ó‬‬
‫‡·‪ Ï‬באמת לא נראה לי‪ ,‬דכיו שנאמנת על עצמה‬
                                                ‫‪ „„ÈÁ·Â‬הלכה שבסו ס' סדרי טהרה דקדק בנדה‬
‫לשמש ע הבעל נאמנת ג עליו וישמש עמה‬
‫כ משמע לי מדברי תוס' חגיגה י"ד ע"ב ד"ה‬          ‫ס"ו )ע"א( בפלוגתת רבי ורשב"ג נאמנת‬
‫בתולה‪ .‬ובארתי במ"א בתשובה‪ .·È‬אלא לרבי מקור‬      ‫אשה לומר מכה יש לה וכו' מה עני זה למקור‬
‫מקומו טהור לגמרי אפילו ד בלא הרגשה או מראה‬      ‫מקומו טמא ותירוצו ש אינו נ"ל לומר שהאשה‬
‫טהור‪ ,‬ולרב שמעו ב גמליאל טמא לגמרי‬              ‫הטמאה טומאת ערב תהיה בחזקת טומאה‪ .‬א הנה‬
‫ורבותינו העידו והכריעו דוקא ד מכה שאינו‬         ‫הוא ז"ל מייתי דברי תוס' ריש גיטי )ב‪ ,‬ב ד"ה עד(‬
 ‫בתולדות המקור טהור אבל שארי דברי היוצאי‬        ‫אמאי נאמי להאשה והרי היא בחזקת טומאה ותי'‬
‫בתולדות המקור טמא‪ .‚È‬וכ"פ רמב" )הל' אסורי ביאה‬   ‫תוס' ש לא שיי גבי רואה ד לפנינו ואומרת ד‬
‫פ"ח הי"ד( כרבותינו כמ"ש כ"ז בסדרי טהרה סי'‬      ‫מכה הוא או שלא בהרגשה יצא או )מכה( ]מראה[‪È‬‬
‫קפ"ח )סק"ד ד"ה נדו ( ונאמנת אשה על ד מכה ולא‬    ‫טהור ]היה[ ואבדתיה וכזה התיר לי חכ וכדומה‪.‬‬
‫על ד שיצא בלי הרגשה‪ ,‬דהיינו א ראינו ד שותת‬      ‫והנכו בזה תי' הרמב" ש מתו שנאמנת על עצמה‬
‫ויורד מאותו מקו אשר חזקתו בהרגשה ממקור‬          ‫שאוכלת תרומה וטהרות ונכנסת למקדש ועביד‬
‫אינה נאמנת לומר לא הרגשתי כיו שהד טמא‬            ‫עובדא בנפשה ואד נאמ על עצמו ומתו כ‬
‫מטע מקור מקומו טמא והיא טמאה לטהרות עכ"פ‪,‬‬       ‫נאמנת על בעלה‪ ,‬א אי לא היתה נאמנת על טהרות‬
‫שוב אי לומר מתו שנאמנת על עצמה נאמנת‬            ‫אעפ"י שתשמיש בעלה נוגע ג לעצמה מ"מ לא‬
                                                 ‫שיי לומר מתו שנאמנת על עצמה אדרבה מתו‬
              ‫לבעלה וכמ"ש לעיל‪.‬‬                 ‫שאינה נאמנת לבעלה אינה נאמנת על עצמה‪ .‬אע"כ‬
                                                ‫כנ"ל ומשו"ה נאמנת לומר מכה יש לה או שלא‬
‫‪ ÔȇÂ‬להארי יותר ואחתו בכל חותמי ברכות‬           ‫בהרגשה וכדומה ומטהרת עצמה וממילא נאמנת‬

                     ‫מחותנו‪.‬‬

‫‪.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬

‫˙˘‪ÁÚ˜ ‰·Â‬‬

‫]‡˘‪[ÈÚÈ·˘‰ ÌÂÈ· ‰˜„· ‡Ï˘ ‰‬‬

‫מבית יראי ה' כי שכחה פ"א לבדוק ליבא דאינשי‬      ‫˘‪.È" „„ ‰"ÂÓ ‚ÏÙÂÓ‰ È ·¯‰ È·È·Á È„ÈÓÏ˙Ï ÌÂÏ‬‬
‫אינשי‪ ,‬אבל להיות לב הבעל נוק על אשתו אולי‬
 ‫ג ביו הראשו לא בדקה מחמת התרשלות והאי‬          ‫‚‪ ‰"È‬הגיעני אתמול וקראתיו ומיד נעל ממני‪ ,‬אבל‬

         ‫ס"ד בכ ואי יעלה על הדעת‪.‬‬               ‫ידעתי קצת מה היה כתוב בו אודות אשה שלא‬
                                                 ‫בדקה בז' וכבר לנה אצל בעלה‪ ,‬ובעלה מסופק א‬
‫‪ Ó"Ó‬בעיקר הדי רוב הפוסקי היינו רמב" )אסו"ב‬      ‫לא התרשלה ולא בדקה ג בראשו ‪ ,‬ראוי לגעור‬
                                                ‫בזוג זו‪ ,‬שניה כאחד לא טובי ‪ ,‬הספק הזה איננו‬
‫פ"ו הכ"א( וראב"ד )בעלי הנפש שער הספירה(‬

                                                   ‫‪.'ÂΠ„ÂÓÚ˙˘ ÔÙ‡· ‰"˜ÒÂÒ ˆ˜ 'ÈÒ ˘"˙Ù '¯ .Á‬‬
                                                                         ‫‪.„ ‰¯Ú‰ ÏÈÚÏ ‰‡¯ .Ë‬‬
                                                                          ‫‪.Ï"ˆÎ„ ËÂ˘Ù ‰‡¯ .È‬‬

                                                 ‫‪.Ô"·Ó¯‰ ȯ·„ ÏÚ Ì˘ Î"˘Ó ÊÓ˜ 'ÈÒ ÏÈÚÏ ‰‡¯ .‡È‬‬
                                                       ‫‪.ÂÒÂ Ò 'ÈÒ ‡"Á Ú"‰‡ Ò"˙Á ˙"¢ ‰‡¯ .·È‬‬

                                                ‫‪.‚Î 'ÈÒ Ó"·‡ ˙"Â˘Ï ‰"‚‰· ÏÈÊ Ú Ê"‡È¯‰Ó‰ Î"Π.‚È‬‬
   437   438   439   440   441   442   443   444   445   446   447