Page 75 - 2

‫‪˙·¢˙Â‬‬ ‫יורה דעה‬ ‫˘‡‪˙ÂÏ‬‬ ‫‪Ó‬‬

‫מלקות ואחע"א‪ ,‬אבל אמת נכו ]דהבהמה[ בחזקת‬ ‫וחדית ל ה דמחת בשר בעלמא הוא‪ .‬ולפ"ז למאי‬
‫דקיי"ל אי הולכי בממו אחר הרוב לק"מ מימהל‬
‫שא"א לאוכלה בלי מעשה שחיטה‪ ,‬והרי היא בחזקה‬ ‫היכי מהליני ולא חדית ל דמחת בנפל הוה מחת‬
‫בבשר בעלמא ומיושב פסק הרי" דהקשה חידושי‬
‫זו עד שתוציאנה‪ ,‬וכיו דמיעוט המצוי המה הנפלי‬
‫רשב"א ש ואי להארי בזה‪.‬‬
‫שאינ ראוי להכשיר לאכילה‪ ,‬סמו מיעוטא לה‬
‫]¯‪[‡ÓÈȘ È · ˙„Ï ·Â‬‬
‫חזקה ונשארה אינה ראויה להכשירה באכילה‪.‬‬
‫‪ ‰ ‰Â‬תוספות בכמה דוכתי ביבמות )קיט‪ ,‬א ד"ה‬
‫‪ ÔÎÂ‬דעת הרבה מאחרוני דכל ספק בשאלת וושטי‬
‫מחוורתא( ונדה )מד‪ ,‬ב ד"ה דקי ( ובכורות )כ‪,‬‬
‫דמוקמינ בחזקת שאינה ראויה להכשירה‬ ‫ב ד"ה חלב( וחולי )יב‪ ,‬א ד"ה לרבי( משמע בפשיטות‬
‫דלרשב"ג נמי אינו אלא חששא דרבנ ‪ ,‬דהא קמ רוב‬
‫לאכילה והיינו אינה זבוח‪ ,‬ולא כהבנת הריצב"א‪,‬‬ ‫ולדות בני קיימא נינהו ורק חיישי' למיעוטא מדרבנ‬
‫ובעל פר"ת ודגול מרבבה )ש ( מייתי מפ"ק דר"ה‬
‫דהאי מילתא אחריתי הוא‪ .‬ומ"מ אני פליג אכל הני‬ ‫דמשמע דבבהמה איכא חששא דאורייתא מדאמר‬
‫סברות ואי כא מקומו‪.‰‬‬ ‫ש ז' ע"א בעל מו מי מצי אכיל ליה‪ .‬והנה הגאו‬
‫טורי אב )ר"ה ש ( הוכיח מכח דפשיטא ליה‬
‫‪ ÂÏÈÙ‡Â‬לחומרתו של דגול מרבבה היינו בדלית בהו‬ ‫בפשיטות דליכא אלא איסור דרבנ ש"מ דאכילת‬
‫שנה בשנה בבעל מו נמי ליכא אלא מצוה דרבנ ‪,‬‬
‫תרי סימני קרני ושיני ‪ ,‬אבל בדאית להו‬ ‫כעי דאורייתא בת ‪ ,‬דעיקר קרא לפני ה' אלקי‬
‫תאכלנו בת כתיב שנאכל לפני מ החומה ובעל‬
‫הני סימני נהי דהנהו סימני ודאי לאו דאורייתא‬ ‫מו מדרבנ בעלמא הוא משו"ה פרי מי מצי אכיל‬

‫נינהו‪ ,‬מ"מ ידעי' דרוב בני ז' ימי לית להו סימני‬ ‫ליה וזה נראה אמת לפע"ד‪.‬‬

‫כי הני ועכ"פ מאותו מיעוט המצוי נפלי רוב של‬ ‫‪ Ó"ÓÂ‬דגול מרבבה סבירא ליה להוכיח משו שהוא‬

‫אותו המיעוט לית להו הני סימני ‪ ,‬ומדאשכח בהו‬ ‫איסור דאורייתא הסביר הדבר משו סמו‬
‫מיעוטא המצוי לחזקת שאינו זבוח ואיתרע ליה‬
‫הני סימני כבר ידענו שאי ממיעוט המצוי נפלי‬ ‫רובא‪ .‬והנה דברי הגאו ז"ל וכ בכ"מ שנמצא‬
‫בפוסקי גבי ס' בשחיטה חזקת שאינו זבוח אינו‬
‫וליכא אלא מיעוט דמיעוטא או לכה"פ מיעוט‬ ‫עני להא דריצב"א פ"ג דשבועות )כד‪ ,‬א תוד"ה האוכל(‬
‫דרחוקי זה מזה כרחוק מזרח ממערב‪ ,‬הת מיירי‬
‫בעלמא ומה"ת אזלי' בתר רובא ואפשר אפי' מדרבנ‬ ‫מאיסור חל על איסור ואמר הריצב"א שאי שו‬
‫איסור ידוע על הבהמה בחייה שנאמר שתתחזק‬
‫לא גזרו אטו פיהק ומת כמ"ש בחולי דמיעוט דלא‬ ‫מאיסור זה לאיסור נבילה‪ ,‬דבהמה בחייה לאו‬
‫לאברי עומדת ולא חל איסור אבר עד רגע‬
‫שכיחא לא גזרו‪ ,‬ולכל היותר לא הוה אלא איסור‬ ‫שיתלשנו‪ ,‬וכ לא לאיסור בשר מה"ח עד שיתלוש‬
‫בשר מה"ח ואי הבהמה עומדת אלא למיתה או ע"י‬
‫דרבנ וא"כ אי איכא ג מסיח לפי תומו מהני ע‬ ‫שחיטה או שתתנבל‪ ,‬אבל קוד זה אי עליו שו‬
‫ב' סימני הנ"ל‪.Â‬‬ ‫איסור מיוחד‪ ,‬רק שאינה ראויה לאכילה באופ אחר‬
‫אא"כ תשחט‪ ,‬ולא נוכל לומר עליו ש איסור שאינו‬
‫‪ È˙ί‡‰‬כדי לשעשע ג באמרי פיו דשדר ל‬ ‫זבוח‪ ,‬שאי זה איסור שנאמר עליו אחע"א וכדומה‪,‬‬
‫אלא תיקו להכשירו באכילה‪ ,‬וכל אלו הדברי לעני‬
‫חורפא וממיל' רווחא שמעתא וימצא‬

‫תשובה על רוב דבריו‪.‬‬

‫‪ ˘"ÓÂ‬דהר" )נדרי נב‪ ,‬א( ס"ל ביטול דשיל"מ הוא‬

‫מדאורייתא תמהתי בזה‪ ,‬ועמ"ש ר" בפ"ב‬

‫דפסחי )ל‪ ,‬א( בסוגיא דחמ בזמנו במשהו מ"ש ש‬

‫בד"ה ואני חוכ וכו' ועיי דעת הר" שהוא מדרבנ ‪,‬‬

‫ולעיל מזה מייתי בעצמו דבריו בנדרי ש"מ דמ"ש‬

‫בנדרי לאו מדאורייתא אלא טעמא דאסמכוהו כעי‬
‫דאורייתא ובארתיו במקומו בעזהי"ת‪.Ê‬‬

‫‪ ˘"Ó‬דלא שיי ש אונס חד דאיכא נ"מ לעני‬

‫קדשי כבר כתב זה בדגול מרבבה )סי' טו(‬

‫ודחאו‪.‬‬

‫‪ ˘"Ó‬מעלתו שזה צרי סימני וזה א"צ סימני ‪,‬‬

‫דבריו תמוהי וכו' הלא זאת הבהמה שאנו‬

‫דני הרי היא לפנינו או בסימני או בלא סימני ‪.‬‬

‫ומה שיי לזה צרי סי' ולזה לא צרי ‪.‬‬

‫‪.[„"Î] (‰Î) ÔÓÈÒ· ÔÏ‰Ï ÔÈÈÚ :Ô‡Î Ì˘¯ ˜"‰ÂÙ„· .‰‬‬
‫‪.Ì˘ ÌÈÁÒÙÏ Â È·¯ 'ÈÁ·Â ¯ 'ÈÒ ˆ 'ÈÒ ÔÏ‰Ï ‰Ê· ‰‡¯ .Â‬‬
‫‪‰¯Â˙‰ „ÂÓÚ Ï"Ê Ô‡‚‰ ‰Ê ÈÎ :·˙ΠԇΠ¯"„ ‡È·‰ ‰Ó 'ÈÒ (‡"Ó¯˙ ‡˘¯Â) ÌÈÓÎÁ ˙Ú„ ˙"¢· ·Â˜¯ËÚÈÙ „"·‡ Ï"ˆÊ ÌÂÏ· ʯ ˆ"·¯‰ .Ê‬‬
‫˘ ‪.˘"ÂÚÈ 'ÂΠ‰¯Â˙ ¯ÂÒȇ· 'ÈÙ‡ ˜Á„‰ ˙Ú˘· ‡Ï˘ 'ÈÙ‡ ÂÈÏÚ ÍÂÓÒÏ ÏÎÂ‬‬