Page 79 - 2

‫‪˙·¢˙Â‬‬ ‫יורה דעה‬ ‫˘‡‪˙ÂÏ‬‬ ‫‪„Ó‬‬

‫בש הראב"ד ע"ש היטב‪ .‬י"ל באמת תנאי פליגי‬ ‫ולישראל שרי וכ"כ תוס' )ד"ה אחד( וע"כ צריכי‬
‫בהכי והש"ס דסנהדרי דמשני הברייתא דנאמרה ולא‬ ‫לחלק בי הא דשאני נכרי דלאו בני כיבוש נינהו‬
‫נישנית לישראל נאמרה ולא לב"נ משו דליכא מידי‬ ‫ובי ה דשמעתיה דלאו בני שחיטה נינהו וא"ש טפי‬
‫מוקי הברייתא כמ"ד נכרי לאו בני כיבוש נינהו‪] ,‬וכ‬ ‫לשיטת הרמב" )הל' שחיטה פ"ד הי"א( דמפיק ליה‬
‫ה דתניא דלא כראב"י ס"ל הכי אבל אנ קיימ"ל‬ ‫מוקרא ל ואכלת מזבחו מכלל דזבחו אסור משו‬
‫כמ"ד גוי בני כיבוש נינהו[‪) Ê‬ועמו ( ]מעמו [‬ ‫לתא דע"ז אבל גוי שאינו עע"ז אפשר דהוי בר‬
‫ומואב טיהרו בסיחו ועוג וכסתמא דתלמודא בגיטי‬ ‫זבחיה מה"ת‪ ,‬רק גדר גדול גדרו בי' כמבואר‬
‫וא"כ הלכתא כרב אחא בר"י דאיכא מידי דאסור‬ ‫בדברינו לעיל י"ג ע"א ]ד"ה[ שחיטות נכרי נבלה‪,‬‬
‫לנכרי ושרי לישראל וכ הוא להדי' ברבה פ'‬ ‫וא"כ א"ש דלא שיי הכא לומר גוי לאו בר זביחה‬
‫בראשית דחד מ"ד ס"ל כ וע"ש ביפ"ת‪ .‬ופסק כ‬
‫הוא כמו לאו בר כבוש‪.‬‬
‫הרמב" ‪.‬‬
‫‡‪ Ì Ó‬מהתימה על הרמב" )הל' מלכי פ"ט הי"ב(‬
‫‪ Ó"ÓÂ‬לא נפקא מיני' בכל התורה דהרי מסיק הש"ס‬
‫דפסק כרב אחא בר יעקב ולא חייש לברייתא‬
‫אנו אי לנו אלא ג"ה ואליבא דר' יהודה‬ ‫דתניא דלא כרב אחא בר יעקב‪ ,‬וכבר עמדו בזה‬
‫ועמ"ש רש"י ש ד"ה אליבא דר"י וכו' ולר"י גופי'‬ ‫האחרוני ‪ .‰‬ועמ"ש בזה מהר" שי ז"ל בשמעתי‬
‫לישראל נאמר וכו' ולא נפ"מ מידי אלא שלא‬
‫להאכיל מפרכסת לגוי אבל להזמינ על בני מעי‬ ‫באריכות‪.‬‬
‫שרי דהרי לא קי"ל כר"ל שיהי' כמונח בדיקולא‬
‫ועיי היטב בכל זה כי יש לדחות דנהי דלא ניתנה‬ ‫]˜ ‪[È‚· ˘Â·Î ÔÈ‬‬
‫האר לגוי לכבוש מ"מ א עבר וכבשה קנה‬
‫בכבוש כמו גזל שקונה הגזילה ובודאי אי היתר‬ ‫‪ ÔÎÂ‬נלע"ד דלכאורה יש לתמוה אש"ס דסנהדרי ד‬

‫לגזול מ"מ קונה ביאוש‪.Á‬‬ ‫נ"ט ע"א דפרי אה סברא דמי איכא מידי‪,‬‬
‫והרי יפת תואר‪ ,‬ומשני שאני נכרי דלאו בני כיבוש‬
‫]‡‪[È¯Î Ï ÌȈȷ ˙ÏÈÎ‬‬ ‫נינהו‪ ,‬ופירש"י לא ניתנה אר לכבוש אלא לישראל‬
‫שא לישראל לא הותרה יפת תואר אלא במלחמה‬
‫‪ È˙‡ˆÈÂ‬לדו בדבר חדש יעויי בחולי ס"ד ע"א‬ ‫ע"י כיבוש ע"ש‪ .‬והנה רש"י פ' תצא )כא‪ ,‬י( מפרש‬
‫דהכתוב מדבר במלחמת הרשות ע"ש ברא" והוא‬
‫בתוס' ד"ה שא רקמה וכו' מבואר דביצי‬ ‫מספרי‪ .‬וא"כ ע"כ צ"ל דאפי' בח"ל דלאו א"י נמי‬
‫חדוש הוא דאי ל דבר היוצא מה"ח ושרי ע"ש‬ ‫אי כיבוש לגוי‪ ,‬והוא נגד תלמוד ערו גיטי ל"ח‬
‫היטב‪ .‬וא"כ נראה לכאורה לאסור ביצי לב"נ דגבי‬ ‫ע"א ואימא הני מילי בכספא אבל בחזקה לא‪ ,‬וכ'‬
‫ישראל גלי התורה ולא לב"נ כמו מפרכסת דשרי‬ ‫תוספות סד"ה אבל וכו' בחזקה של כיבוש מלחמה‬
‫לישראל דגלי רחמנא דבשחיטה תליא מלתא ולא‬ ‫איירי‪ ,‬וכ פי' ר' חננאל עכ"ל‪ .‬ומסיק אמר ר"פ עמו‬
‫לב"נ )חולי נג‪ ,‬א( וס"ל להרמב" דאפי' בהמה‬ ‫ומואב טיהרו בסיחו ועוג וע"ש פירש"י באריכות‪.‬‬
‫טהורה וכשרה לישראל אסורה מפרכסת לב"נ‪ ,‬ולית‬ ‫ומייתי ש עוד וישב ממנו שבי וכ' תוס' ד"ה עמו‬
‫ליה מי איכא מידי כמבואר פ"ט מהל' מלכי הל'‬ ‫ומואב כי היכי דקנו ארצ בחזקה ה"נ קנה גופ ‪.‬‬
‫י"ב‪ ,‬ואפי' להחולקי וס"ל מי איכא מידי מ"מ‬ ‫ומשמע ש בודאי דהלכתא כה סוגיא למעיי ש‬
‫בטריפה וטמאה דאסורה בלא"ה לישראל אסורה‬ ‫בפוסקי ‪ .‬וא"כ תיהדר קו' הש"ס סנהדרי לדוכתא‬
‫לב"נ אמה"ח כמבואר בחולי ל"ג ע"א תוס' ד"ה א'‬ ‫והרי יפת תואר ואי לומר שאני נכרי דלאו בני‬
‫נכרי וכו'‪ .‬ועיי בש" י"ד סי' ס"ב )סק"ג(‪ .‬וא"כ ה"נ‬ ‫כיבוש נינהו דהא הוה שפיר בני כיבוש וצלע"ג‪.Â‬‬
‫בביצי אסורי לב"נ לכה"פ בביצי טריפות‬
‫שהתחיל אפרוח להתרק שאסורה לישראל בלא"ה‪,‬‬ ‫‪ ÔÈÈÚÂ‬ש בחי' רשב"א גבי מני לנכרי שקונה את‬
‫ולהרמב" דלית ליה מי א"מ כל הביצי אסורי ‪.‬‬
‫הנכרי למעשה ידו ובריש סוגי' דש ומ"ש‬

‫‪.‡"ȉ Ì˘ ÌÈÎÏÓ 'ω Ó"‰Î¯Ó·Â „Î 'ÈÒ „"¯ÂÈ Ó"ÏÙ˙ ,·"˜Ò Ë"‰‚‰· ÊÎ 'ÈÒ ‚"‰ Î 'ÈÚ .‰‬‬
‫‪‡" ÁÓ 'ÈÚ .Ì˘ ÔÈËÈ‚ (‡"„ÈÁ‰Ï) ÌÈ ÈÚ Á˙Ù· ‡·Â‰ ÔΠ.ԉΉ È"¯‰Ó Ì˘· ÔΠ‡ȷ‰ (Èʂχ) ·˜ÚÈ ˙ȯ‡˘·Â ˜Ï· ˙˘¯Ù χȯ‡ ÔÈ ·· .Â‬‬

‫‪.‚ 'ÈÒ ÌÈ„·Ú 'ω‬‬
‫‪.Ô¢‡¯ ÒÂÙ„ ÛÂÒ·˘ "Ô˜È˙‰ ÁÂÏ" È"ÙÚ ÛÒ .Ê‬‬
‫‪.‚ϯ 'ÈÒ ÔÏ‰Ï Â È·¯ Î"˘Ó . ˙‡ ‡È 'ÈÒ ‡"Á ‡"·„ ·"˜Ò ‡ ˙‡ ‡ˆ˙ ÈÎ ˙˘¯Ù Á"ÏÎ 'ÈÚ .Á‬‬