Page 82 - 2

‫‪ Ì˙Á‬תשובה כ ‪ÊÓ ¯ÙÂÒ‬‬

‫]‪[Á Ô·Ï ¯˜ÈÚÎ ÌÚË‬‬ ‫‡‪ Ì Ó‬יגעתי ומצאתי דלכאורה דבר זה במחלוקת‬

‫‪ ÔÈÈ„ÚÂ‬אני אומר דג אי ביצי אסורות לנכרי ‪,‬‬ ‫שנויה‪ ,‬דבילקוט‪ ·È‬מייתי בש ספרי לא‬
‫תאכלו כל נבלה לרבות הטריפה פי' שיהיה מותר‬
‫מכל מקו מותר לתת לה ביצי טרופות‬ ‫למכור לעכו" ולא נימא לכלבי דוקא‪ ,‬וא"כ נימא‬
‫חיות אפילו אי אסורות לגומעה לבני נח וכדמשמע‬ ‫כשהותרה טרפה הוא וביצתה הותרה וזה אסור‬
‫ריש ביצה )ג‪ ,‬א( דאמר ביצה אוכלא ע"ש מכל מקו‬ ‫לישראל משו ביצית טריפה מ התורה כמבואר‬
‫מותר לתת לה משו דאולי לא לאכילה קבעי להו‬ ‫ושרי לנכרי‪ ,‬א"כ התירה מפורש‪ .‬א במכילתא‬
‫כ"א למלאכה כדר לעשות הרבה מלאכות בביצי‬ ‫פרשת משפטי בפסוק ובשר בשדה טרפה לא‬
‫טרופות כמלאכת הדבוק וכדומה‪ ,‬אמנ להזמינ על‬ ‫תאכלו ילי היתר מכירת טריפה לנכרי מק"ו דנבלה‬
‫המאכלי שנילושו בביצי או שנתבשלו עמה‬ ‫שאינו מטמא במגע ומשא כ"ש טרפה א"כ משמע‬
‫ביצי כדרכינו בי"ט ופורי אסור לפי הנ"ל‪ .‬ואי‬ ‫דלא דריש כל נבלה לרבות טריפה‪ ,‬ואי לומר‬
‫לומר דטע כעיקר לא נאסר אלא לישראל ולא לבני‬ ‫כשהותרה טריפה‪ ,‬דלא הותרה מק"ו אלא המותר‬
‫נח ז"א אדרבא מבואר בלשו רש"י בחולי בסוגיא‬
‫דזרוע בשלה )צח‪ ,‬ב ד"ה לטע ( דלכ איצטרי‬ ‫לנכרי בלא"ה לא זולת בנבלה‪.‚È‬‬
‫ילפותא לטע כעיקר משו דמסברא חד בתרי בטיל‬
‫דכתיב אחרי רבי להטות וא"כ בב"נ דלא כתיב‬ ‫‪ ‰ ‰Â‬בתוס' פסחי כ"ב ע"ב ד"ה אותו וכו' משמע‬

‫אחרי רבי להטות אפי' באל לא בטיל‪.„È‬‬ ‫דס"ל דרשא דספרי דאי מפיק להו היתר‬
‫טריפה מק"ו א"כ זה הק"ו בעצמו שיי נמי להושיט‬
‫‪ ‡ÏÂ‬עוד אלא אפי' תבשיל שנתבשל בקדירה שהיו‬ ‫העובר את ידו‪ ,‬ומ)ה(אי טעמא נטעה למיל‬
‫מהיקשא מבשר קדשי דאפילו למא דאמר היקשא‬
‫בה ביצי פע אחת יש לאסור ולא שיי בהו‬ ‫עדי מק"ו מכל מקו הכא אתי הק"ו לגלות ל‬
‫שריותא דנות טע לפג ‪ ,‬לא מבעיא להפוסקי‬ ‫דניל היקשא מטריפה ובשר מ החי דקרא דשריא‬
‫דכל היכא דלא בטיל נות טע לפג נמי אסור א"כ‬ ‫בהנאה ולא מבשר קדשי )דה"א( ]דהא[ אותו הק"ו‬
‫ה"נ הא הנחנו דאפי' באל לא בטיל לדידהו אלא‬ ‫בעצמו שיי נמי אהוציא עובר ידו שאינו מטמא‬
‫אפי' להחולקי נמי דע"כ לא שרי ר"ש נות טע‬ ‫במגע ומשא וע"כ לית לי' להתוספות ה ק"ו אלא‬
‫לפג במס' ע"ז ס"ח ע"א אלא משו דגלי לגר אשר‬ ‫מרבה טריפה מכל נבלה וא"כ נטעה להקיש עובר‬
‫בשערי תתנה ואכלה נבלה שאינה ראויה לגר אינה‬ ‫שהוציא ידו מהיקשא לבשר קדשי לחומרא וכבר‬
‫קרויה נבלה ולישראל גלי רחמנא ולא לב"נ‪ .‬ויש‬ ‫כתבנו דאי נפקא מכל נבלה מוכח שריותא דביצי ‪.‬‬
‫אמנ רש"י אינו מפרש כפירוש התוס' משמע דס"ל‬
‫לעיי לדינא בכל מ"ש וצ"ע‪.‬‬ ‫הק"ו הנ"ל לכ דחק בדברי אגדה שאי הקב"ה‬
‫מקפח שכר וא"כ אי לנו היתר לביצי לתת‬
‫‪.˜"ÙÏ Ë"Ú˜ Í˙ÂÏÚ‰· ˜"˘Ú ·"Ù‬‬
‫לנכרי כשה טרופות והדבר צרי תלמוד‪.‬‬
‫‪.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬

‫˙˘‪Î ‰·Â‬‬
‫]‪[‰ÒÎ¯Ù˘ ‡"Ú ÔÓ‡ ȇ ‰ËÁ˘ ˘ ˙ ÎÂÒÓ‬‬

‫˘‪ Â˘Ù ‰"ÂÓ „·Π‡ÏÙÂÓ‰ È ·¯‰ ‰"‰ È„ÈÓÏ˙Ï Ë"ÎÂ‬היפה בשאלתו מסוכנת שנשחטה אי נאמ עד‬
‫אחד שפרכסה דאתחזק איסורא ואינו בידו‬ ‫‪.Ô‡ÏÈËÒ‡˜ ·Â˘È Â˙„ÚÏ ı"Ó È" ÌÈÈÁ‬‬

‫‪.‰Ï· ÏÎ ‰Ï· Ï"˙ ÔÈ Ó ‰Ù¯Ë ‰Ï· ‡Ï‡ ÈÏ Ôȇ ,‰Ï· ÏÎ ÂÏ·˙ ‡Ï :‡ˆ˙˙ ÊÓ¯ ÛÂÒ ‰‡¯ ˙˘¯Ù ˘ÏÈ· .·È‬‬

‫‪.˙ÏÂÊ ‡Ï ‰Ï· · ˜¯ ¯˙‰˘  Èȉ .‚È‬‬

‫‪Íω ÏÂËÈ·) ·Â¯ È È„ ̇ ‰Ê· ˜Ù˙Ò ˘ ,‡"˜Ò Ê"·˘Ó· Ê· 'ÈÒ „"¯ÂÈ ‚"Ó¯Ù 'ÈÚ .‰Î ‰¯Ú‰· ˘"ÚÂ Ú 'ÈÒ ÔÏ‰Ï ‰Ê·  ȷ¯ Î"˘Ó ‰‡¯ .„È‬‬
‫‡‪.˙Âί‡· ‡Ó˜ 'ÈÒ Á"‡ ˜È˘ Ì"¯‰Ó ˙"¢ '¯Â .˙ÂÎȯ‡·  'ÈÒ '‚‰ ˙ίÚÓ Á"„˘ 'ÈÚ . "·Ï Ì‚ ‰¯Ó‡ (·Â¯‰ ¯Á‬‬