Page 85 - 2

‫‪˙·¢˙Â‬‬ ‫יורה דעה‬ ‫˘‡‪˙ÂÏ‬‬

‫רבא דהיתרא לא ישבוק אבל מטרח לא טרח‪ ,‬א על‬ ‫בבהמות‪ ,‬וכמה פעמי הרבה הרגיש בפגימה‬
‫גב שאינו מומר אלא לתיאבו ממו מ"מ כיו‬ ‫שבסכי קוד שחיטה ושחט בסכי פגו ‪ ,‬כי מיהרו‬
‫שנעשה לו כהיתר לא טרח אפילו טרחא כל דהו‪ ,‬א‬ ‫עליו ולא אימ לבו בגבורי נגד יצרו לעכב האנשי‬
‫כ מכ"ש הכא שנעשה לו כהיתר להאכיל נבלות‬ ‫ושחט בסכי פגו הרבה פעמי והנה בכמה‬
‫לאחרי משו בושת שוב לא טרח וכל מה שכבר‬ ‫מקומות לקחו שומ מהמקו ההוא מה יהיה די‬

‫שחט בחזקת איסור שאינו זבוח הוא‪.‬‬ ‫השומ והכלי ‪.‬‬

‫‡‪ Í‬כל זה אי היה שו עדות ששחט בסכי פגו‬ ‫‪ ‰ ‰‬אי היו עדי לפנינו ששחט כמה פעמי בסכי‬

‫אבל הכא בנידו שלפנינו שמפיו אנו חיי והוא‬ ‫פגו והיה מומר להאכיל לאחרי נבלות‪ ,‬אזי‬
‫מעיד על עצמו ולא נדבר עתה מדי נאמנות אחר‬ ‫אפי' אות בעלי חיי ששחט ולא העידו שהי' סכינו‬
‫שהוציא מתח"י‪ ,‬ונניח כדעת קצת אחרוני ‡ הואיל‬ ‫פגו מכל מקו הכל בחזקת איסור שאינו זבוח‬
‫והודה דר וידוי ותשובה נאמינהו‪ ,‬א הפה שאסר‬ ‫ובחזקת נבלה עומד‪ ,‬אע"ג די"ל דאינו מומר אלא‬
‫אות ששחט בסכי פגו הוא הפה שהתיר אות‬ ‫לתיאבו הוא שלא להתבייש בפני העומדי‬
‫שלא עמדו עליו אנשי ולחצוהו‪ ,‬ושהיה הסכי‬ ‫ומלעיגי עליו שמארי בהשחזת הסכי ‪ ,‬אבל לעול‬
‫מתוק בביתו כדר רוב השוחטי ‪ ,‬ואלו היינו‬ ‫רובא דרובא השחיז סכינו יפה בינו לבי עצמו כדי‬
‫בודקי סכי ונותני לו היינו אוכלי משחיטתו‪,‬‬ ‫שלא יבוא לידי כ והיה סכינו יפה בבית המטבחי‬
‫ה"נ הוה הני כאלו בדקנו לו סכי שהרי אמר בוידוי‬
‫דוקא לכשלחצוהו והי' סכינו פגו הזיד ושחט בו‬ ‫קוד שחיטה דלזה לא הוה מומר‪.‬‬
‫מחמת הלוחצי ולא זולת‪ ,‬נמצא עכ"פ הרוב נשחט‬
‫‪ ‡¯·ÒÂ‬זו צ"ל במ"ש ש" סימ ב' סעי קט כ'‬
‫כהוג וכל דפריש מרובא פריש‪.‬‬
‫דפסול עדות מחמת נבילה נהי דאינו שוחט‬
‫‪ ÔȇÂ‬לאסור השומ והכלי למפרע אפי' א נחליט‬ ‫לעצמו אבל שוחט לאחרי ‪ ,‬ובנב"י קמא חי"ד סי'‬
‫א' תמה עליו מ"ט‪ ,‬והטע כפשוטו דאינו נחשד אלא‬
‫שנאמינהו הואיל ואמרו דר תשובה הג שיש‬ ‫דחייש להפסד ממו עצמו לכשיתנבל בידו לא‬
‫לדבר מזה הרבה כי בנב"י קמא חלק ע"א סימ ע"א‬ ‫יפרוש מאיסורא‪ ,‬אבל לטרחת גופו לא נחשד ע"כ‬
‫לא האמי לאשה מה שאמרה דר וידוי בחליה‬ ‫נאמ לשחוט של אחרי בלי בדיקת סכי ‪ ,‬מ"מ היינו‬
‫ובחו"י סימ ע"ב כתב לאסור אשה על בעלה אמנ‬ ‫בחשוד פ"א לאכול נבלות מחלקינ כנ"ל אבל‬
‫ג הוא לא אמר אלא באשה על בעלה דראוי היה‬ ‫במומר לאכול נבלות שחיטתו פסולה אפי' בדיעבד‬
‫להאמינה דשוייא אנפשיה חתיכה דאיסורא לולי‬ ‫לאחרי כמוכח מהוכחת תורת חיי שממנו הוציא‬
‫דעיניה נתנה באחר וכיו דהולכת למות לא שיי‬ ‫הש" די זה‪ ,‬מדאמר רבא )חולי ד‪ ,‬א( מומר לאכול‬
‫נתנה עיניה באחר‪ ,‬אבל בעלמא לא ס"ל לחלק בי‬ ‫נבילות בודק סכי ונות לו משמע דוקא מומר אבל‬
‫דר וידוי או לא ובסימ )ק"ד( ]ק"ז[ מתשובותיו‬
‫רצה לומר דבהא דפלוני רבעני לרצוני מיירי ששב‬ ‫לא חשוד ובכי מתיישב הרמב" ע"ש בת"ח‪.‬‬
‫ואפ"ה לולי דפלגינ דיבורו לא הוה מהימ ע"ש‬
‫היטב‪ .‬ובמק"א הארכתי בזה· ואי כא מקומו ואי‬ ‫‪ ȯ‰‬קמ דבמומר לעצמו פסול ג לאחרי ‪ ,‬והטע‬

‫צור להארי כי נ"ל כנ"ל‚‪.‬‬ ‫א על גב דאינו מומר אלא לתיאבו ממונו ולא‬
‫לאחרי משו טרחת גופו‪ ,‬מכל מקו כיו דדש ביה‬
‫‪'Á '‰ ÌÂÈ ‰Î¯·· Ì˙ÂÁ‰ „"Ή Íȯ‡È ÂÈ˙ ˘ '‰Â‬‬ ‫ונעשה לו כהיתר א על גב שמתחלה לא נכנס לזה‬
‫˘·‪.˜"ÙÏ Á"˜Ù Ë‬‬ ‫אלא מטע חמדת ממו מכל מקו כיו שעבר ושנה‬
‫ונעשה לו כהיתר ישחט ולא יטרח לתק פגימה דהרי‬
‫‪.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬ ‫מעיקרא הוה ס"ד בש"ס חולי ד ד' ע"ב דאפילו‬
‫היתרא שביק ואכיל איסורא כיו דדש ביה קמ"ל‬

‫˙˘‪·Î ‰·Â‬‬

‫‡‪.¯ÂÒ‡Ï Ôȇ ‰"„ ÔÏ‰Ï ‰‡¯ .‬‬

‫·‪.„ 'ÈÒ ÏÈÚÏ ‰ÊÓ ÔÈÈÚ .‬‬

‫‚‪·˙Π,Ú¯ÙÓÏ ÌÈÏΉ ˙‡ ¯ÂÒ‡Ï Ôȇ„ ·˙ΠԇΠÌÈÏΉ ˙‡  ȷ¯ ¯Ò‡ ÂÊÏ ‰Ó„ ‰Ï‡˘· „ ÔÓÈÒ ÏÈÚÏ„ È"˜Ò · 'ÈÒ ‰·Â˘˙ ÈÁ˙Ù· ÔÈÈÚ .‬‬
‫˘‪̘Ӊ Â˙‡ Ï˘ ÌÈÏΉ Ï·‡ ȇ¯˜‡· ÔÓ¢ ˜¯ ̘Ӊ Â˙Â‡Ó ÂÁ˜Ï ‡Ï˘ ÌȯÁ‡ ˙ÂÓÂ˜Ó Ï˘ ÌÈÏΉ ÏÚ Ï"¯„" ԇΠ ȷ¯ ȯ·„ ÏÚ Ì‬‬

‫‪."„ 'ÈÒ· Ï"Ê ‡Â‰ ˘"ÓΠÔÓ‡ ˘ ËÈÏÁ ̇ ¯"Î ÏÎ ÌȯÂÒ‡„ ȇ„Â‬‬