Page 86 - 2
P. 86

‫‪ Ì˙Á‬תשובה כג ‪‡ ¯ÙÂÒ‬‬

‫˙˘‪‚Î ‰·Â‬‬

‫]·„‪[˙˜¯ÙÓ‰ ‰¯·˘ ÔÈ‬‬

‫טריפות‪ ,‬א"כ נהי דלשאר פוסקי אי כא הכרח לזה‬    ‫˘‪'‰ÂÓ ‡ÏÙÂÓ‰ È ·¯‰ ˜È˙‰ „ÈÓÏ˙‰ ÍÏ Ë"ΠÌÂÏ‬‬
‫מנ"ל להוסי על הטריפות ואפי' לא יהיה ההיתר‬                                         ‫‪.È" ·ÈÏ ÒÁ Ù‬‬
‫מוכרח אליבא דשו פוסק כ"ז שלא תברר האיסור‬
‫לא נקבלנו ממ ‪ ,‬וכ"כ שמלה חדשה בעני ‪ .‬ואתה‬     ‫‪ ‰Ó‬שכתבתי בדברי הט"ז בי"ד סי' כ"ז להתיר‬
‫באת לדחות דבריו במחתרת במה שהביא הגאו‬
‫הנ"ל מא אנ נמי תנינא ונכנסת בדוחק גדול לחלוק‬  ‫נשברה מפרקת ורוב בשר א החוט קיי ‪,‬‬
                                              ‫ואתה באת להחמיר‪ .‬כל דברי אינ אלא תימה‬
              ‫על הגדולי בלי טע ‪.‬‬              ‫עיקור יסוד בנית ליישב ק' תוס' פ"ב דחולי ל"ב‬
                                              ‫ע"ב ]ד"ה[ ולחשוב נמי דחזקי'‪ ,‬שהקשו ולחשוב נמי‬
‫‪ ‡Ï‰Â‬מאז שמעת מה שצל"ע בר"פ אלו טריפות‬
                                                                   ‫דזעירי‪.‬‬
‫)מב‪ ,‬א( דברי רשב"א שכתב לחלק בי נשברה‬
‫מפרקת לנקיבת הושט דהת הוה שפיר מתה עומד‬       ‫‪ ‰ ‰‬פשוט הוא דעיקור כוונת קו' תוס' היא על‬
‫ומולק משו שמטמא מחיי משא"כ נקיבת הושט‬
‫וא כ לפ"ז מוכח דסי' א' בעו נבלה ומטמא‬         ‫המקש שהקשה על רבא שתיר אלו אסורות‬
‫מחיי הוא דאל"ה לא הוה אביי מקשה מידי ותקשה‬    ‫קתני‪ ,‬ובא להקשות עליו מדחזקי' שאפשר שרבא‬
 ‫ל עולת עו בחולי כ' ע"ב ע"ש אע"כ סי' א' בעו‬   ‫יחלוק על חזקי'‪ ,‬ומכ"ש מהא דר"א ניטל יר מצינו‬
‫נמי נבלה ומטמא חיי וא"כ במתני' דואלו טריפות‬   ‫בהדיא פלוגתא בנדה כ"ד ע"א ואפשר דרבא לא ס"ל‬
‫בעו דחשיב נמי פסוקת הגרגרת דהיינו סימ אחד‬      ‫כוותיה ואי כא קושיא אלא מדוחק אי יפרשו ה‬
‫בעו ‪ ,‬ש"מ דחשוב נמי נבלה ומטמא מחיי א"כ‬       ‫המשנה טפי ה"ל להקשות מזעירי דרבא בעצמו אית‬
‫קשה לחשוב נמי דחזקי'‪ .‬ועיי חי' רשב"א כ' ע"ב‬   ‫לי' דזעירי פ"ק דחולי כ"א ע"א אימא כ הוא‬
‫פי' כוונה אחרת מפירש"י‪ ,‬ולדבריו י"ל ק' הנ"ל‬   ‫עושה וכו' ודזעירי מוכרח מברייתא דתניא כוותיה‬
                                              ‫)כ‪ ,‬ב(‪ ,‬רק ר"ל ור"א לא שמיעא להו ה ברייתא אבל‬
                     ‫וק"ל‡‪.‬‬                   ‫מכל מקו לדינא מוכרחי ה דברי זעירי והו"ל‬
                                              ‫למפר מיניה והיה עדי טפי וקו' תוס' עצומה ותי'‬
            ‫‪.Í˙‡ ¯˘‡ ÏΠÍÏ ÌÂÏ˘ ¯Ó‡ ¯ˆ˜‡Â‬‬
                                                   ‫מוכרח ודברי ט"ז מיוסדי על אדני פז‪.‬‬
‫‪.˜"ÙÏ Ê"Ò˜˙ ÊÂÓ˙· ¯˘Ú ‰Ú·˘ '‰ ÌÂÈÏ È‰‚ ·"Ù‬‬
                                               ‫‪ "‰‡Ï·Â‬כיו דאודית לי מיהת דלרש"י ולרמב"‬
‫‪.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬
                                              ‫מוכרח כ דבלא פסוקת החוט אי כא‬

‫˙˘‪„Î ‰·Â‬‬

‫] ‪[‰ËÈÁ˘ ̄˜ ˢ‰ ·˜È‬‬

‫י"ח )ע"א ד"ה אחר( דבשר הנמצא הוא בחזקת שאינו‬  ‫˘‪‰"ÂÓ ˙"˘Î ˘"ÂÁ‰ ‚ÏÙÂÓ‰ ·¯‰ È„ÈÓÏ˙Ï Ë"ÎÂ‬‬
‫זבוח‪ ,‬פשוט הוא דלמא לא נשחט כראוי ולא נעשה‬    ‫·‪˜"˜· È ˆÚ‰ È „Ú È ÂÓÎÁ˙ ˙·˘· ·˘Âȉ È" ¯Ú‬‬
‫בה מעשה שחיטה‪ ,‬אבל בהמה שנשחטה כראוי‬
‫וכהלכה רק אנו מסופקי שמא ניקב הושט‪ ,‬אי זה‬                                          ‫‪.È" ˘‡Ï˜ÈÓ‬‬
‫ספק בשחיטה‪ ,‬כי רוב בהמות ראויי לשחיטה ואי‬
‫בה דבר המונע השחיטה‪ ,‬אלא שהיא אינה זבוח‬           ‫]‪[‰ËÁ˘ ˘ ‰Ó‰·· ÁÂ·Ê Â È‡ ˙˜ÊÁ‬‬
‫ומחוסרת מעשה השחיטה עד שיודע שנעשה‬
‫המעשה‪ ,‬אבל עכ"פ ראויה היא לשחיטה‪ ,‬וא היתה‬     ‫‪ Â˙¯˜È‬הגיעני ועיקור דינו מבואר בתשובת מהר"מ‬

                                              ‫מלובלי סי' כ"א ומייתי ליה ש" סו סי'‬
                                              ‫ל"ג )סקכ"ג( ומיניה אי לזוז‪ .‬והנה מ"ש תוס' נדה‬

‫˙˘‪‚Î ‰·Â‬‬
          ‫‡‪.Á 'ÈÒ ·"Á ¯ÊÚÈÁ‡Â Ì˘ Ò"˙Á 'ÈÁ Ì˘ ÔÈÏÂÁ ‰È¯‡ ·Ï 'ÈÚ .‬‬
   81   82   83   84   85   86   87   88   89   90   91