Page 81 - 2
P. 81
˙·¢˙ יורה דעה ˘‡˙ÂÏ ÂÓ
פלוגתת ריה"ג ורבי עקיבא י"ל בזה פרפרת נאה נכרי איירי אבל בשל ישראל אי חילוק בי תרי
ריה"ג לשיטתו ורבי עקיבא לשיטתו וק"ל. עבדא דנהרא או שניה במקו אחד ,וא"כ צ"ע על
מנהגינו .ואי לומר ולדחוק דכיו דאסור לתת מתנת
Ó"Óקשי' מנ"ל לדינא להתיר חלב מדהותרה נבלה, חנ לנכרי מלא תחנ ומה שאנו נותני מתנת חנ
לנכרי היינו במכירו ושכנו דהוה כמוכרו לו
אע"כ צ"ל דקרא מסתמא בכל גווני איירי בי וכמבואר בע"ז כ' ע"א תוס' ד"ה ר' יהודה אומר וכו'
בבהמה בי חיה ועו וכשהותרה ביצתה נמי הותרה והדר ה"ל מתנה כזבינא וכיו דמצוי לה בלא"ה
אע"ג דלמאי דקי"ל דבשר עו בחלב מותר ע"כ שרי אפי' בשל ישראל דא"כ לא הוה מקשי התוס'
לדבי ר"א הנ"ל לא איירי קרא בנבלת עו דא"כ אי מידי דלמא לעול בשל ישראל איירי ואפ"ה דוקא
מזהר לא תמכרנה מבושל בחלב ,מ"מ אנ לא בתרי עברא נהרא דמתנה ה"ל כזבינא כנ"ל .אע"כ
מפקינ איסורא דבב"ח מה היקשא אלא מלא זה ליתא ,דנהי דלא עבר בלא תחנ דלאו מתנת חנ
תבשל ג"פ כמבואר ברמב" ,ודבי ר"א אפשר דס"ל יהיב ליה מכל מקו מסייע לעוברי עבירה בנתינתו
בשר עו בחלב אסור אבל א"ל דס"ל אי שחיטה
לעו מ התורה ואינו נקרא נבלה כלל כמו שלא לו ,והדרה קושיא לדוכתא.
נכלל דגי וחגבי בכלל זה ז"א עמ"ש תוס' חולי
ק' ע"א ד"ה לא אמר וכו' ,אלא מחוורתא דס"ל ‰ÈÓביצי שלימות פשיטא לי דשרי לתת אות
בשר עו בחלב אסור ואנ דס"ל בשר עו בחלב
מותר לית ל ה היקשא ולכ"ע מיהת קרא בכל במתנה ,כיו דאיכא למתלי דלהושיב עליה
גוונא איירי וא"כ כשהותרה נבלה ביצתה נמי הותרה תרנגולי לגדל אפרוחי קבעי להו שרי ,דבכל
שהוא דאיכא למתלי תלינ ,כמבואר במשנה מס'
לב"נ וא"ש. שביעית פ"ה משנה ח' ,ומבואר מאד במס' ע"ז ט"ו
ע"א ובסו פרק ה' דגיטי ס"א ע"א תוס' ד"ה
˘·˙ Èוראיתי תינח להרמב" הנ"ל )בפ"ט דהל' משאלת .אבל לתת לה ביצי טרופות וכ בדי
דאסור לתת לה שלימות כשיש בה חשש טריפות
מלכי ( דלית ליה מי איכא מידי וא"כ ס"ד משו שמא יחזור וימכרנה כמבואר בשלח ערו
למיסר אפילו ביצי דשרי לישראל ,ומדגלי רחמנא
היתרא בנבלה וביצתה ה"ה בכל ביצי שבעול , יו"ד סימ פ"ו הנ"ל מה"ת להתיר.‡È
אמנ להפוסקי דאית להו מי איכא מידי ,וא"כ
תינח בביצת נבלה דמ התורה לישראל נמי שריא ‡ Íמדלא שמעתי מי שנתעורר בזה מעול ,עמדתי
עיי רפ"ה דעדיות ובחולי נ"ח ע"א בתוס' ש
באריכות ,אבל ביצי טריפות דאסורי לישראל מנ"ל מרעיד ואמרתי למצוא היתר מפורש להתיר
היתרא לבני נח .דאי לומר מכל מקו מוכח מביצי ביצי לבני נח ,ואולי נימא כשהותרה נבלה ביצתה
נבלה המעורי בה ונמכרי עמה לנכרי דאסור מ נמי הותרה למכור לנכרי .דאי לומר דלמא קרא
התורה ,ז"א דהת היינו טעמא משו דכגופה בנבלת בהמה קאי ולא בעו ז"א דא"כ אי אמרינ
חשיבה ומתה עמה ואי כא אבר מ החי משא"כ בפסחי )כב ,א( כשהותרה נבלה חלבה וגידה נמי
אות הנגמרות כבר שאי מתה עמה אפ"ה שרי הותרה מנ"ל להתיר חלב דלמא בנבלת חיה מיירי
רחמנא לנכרי ע"ז אנו דני ואינהו שריא לישראל דחלב חיה שרי ,בשלמא הא לא קשיא דלמא בעו
מיירי קרא דאי לו כ וגיד הנשה לא שיי ביה
מה"ת ,ואי כא ראיה כלל להתיר ביצה לנכרי. כמבואר ריש פרק ג"ה )פט ,ב( ולא נדע אפילו היתר
גיד ז"א אולי ס"ל למתני' דשולח אד יר וכו' כרבי
Â˙Âדלהרמב" נמי מא לימא ל דהיא וביצתה אלעזר בחולי קט"ו ע"ב דמפיק איסור בשר בחלב
מהיקשא דנבלה וה"ק רחמנא כשתמכרנו לא
הותרה ,דלמא ע"כ לא אמרינ הכי אלא בגידה תבשלנה בחלב ותמכרנה וס"ל נמי לתנא דמתני'
וחלבה דאסורה לישראל ושרי לנכרי ,א"כ כשהותר דבשר עו בחלב שריא מ התורה ומיעוטו דחלב
לישראל למוכר לנכרי הכל בכלל כל מה שאינו אמו יצא עו שאי לו חלב א כ ע"כ קרא דנבלה
ראוי לישראל ,א ביצת נבלה דמותר לישראל לא בעו איירי .אבל מחלב קשיא דלמא בחיה איירי
באכילה ,ולנכרי אסור לפי הנחתינו ,א"כ אינה בכלל קרא .ודוחק לומה בהא נמי דמתני' אתיא כר' עקיבא
היתר נבלה דלא שרי רחמנא אלא מאי דלא חזי דמתיר בשר חיה בחלב זהו דלא כהלכתא והלא כל
לישראל אבל מאי דחזי לישראל לא ,ואיסורא נמי הפוסקי פסקו ה כשהותרה .ועיי לקמ כ"ג ע"ב
איכא למוכרי לנכרי בזול בדמי נבלה כמבואר
בתוס' ע"ז כ' ע"א )ד"ה רבי( בסוגיא דלא תחנ .
.ԇΠ ȷ¯ ȯ·„· Íȯ‡‰˘ È ,Ë ,‚ ˙ÂÈ˙‡ ÂÎ ÏÏÎ Â"È ˙ίÚÓ Á"„˘· ‰‡¯ .‡È
