Page 93 - 2

‫‪˙·¢˙Â‬‬ ‫יורה דעה‬ ‫˘‡‪˙ÂÏ‬‬ ‫‪Á‬‬

‫הגט )כח‪ ,‬א( דהניחו זק או חולה נותנו בחזקת שהוא‬ ‫אי נאכל חלבה‪ ,‬וא נאמר חלב רחמנא שריא אפי'‬
‫קיי ומתירי חזקת יבמה לשוק אלו דבריו‪.‬‬ ‫מאינה שחוטה מדאיצטרי לאסור בב"ח בפ"ק‬
‫דבכורות )ו‪ ,‬ב( א"כ ניל מהכא מה"ת דרוב בהמות‬
‫‪ ‡ÏÂ‬ידעתי מ"ט לא הקשה מהיתר חזקת אשת איש‬ ‫ראויות לזביחה אמרי' והא דהשיב רש"י לרבותיו‬
‫)עיי ר" חולי יט‪ ,‬א( אתמול אכלנו חלבה ]ועכשיו‬
‫לעלמא‪ ,‬ולהיות כי אי אתי ספר לעיי בו וג‬ ‫נחזיקנה בטריפה[ היינו שה חדשו חיוב בדיקות‬
‫קו' הנ"ל לא שמעתי מאז ולא הרהרתי בה מעול ‪,‬‬ ‫הריאה שלא נמצא בש"ס וע"ז יפה ד אתמול אכלנו‬
‫לא אוכל לשפוט על זה כלל‪ ,‬כי לדעתי מנדה לק"מ‬ ‫חלבה ]וכו'[ ומזה מוכח דלא חששה תורה להריאה‬
‫דהת אינו רק לקדשי ומשו חומרא ולא מדינא‬ ‫משא"כ בנדו דיד תקשי על התורה אי התירה חלב‬
‫כלל‪ ,‬ומחזקת חי‪ ,‬י"ל דבודאי לא ניחוש שנשתנה‬
‫דבר מאשר היה חי כ הוא עדיי ‪ .‬משא"כ בפרה‬ ‫אע"כ מטע הנ"ל‪.‬‬
‫שמא מעול לא היה כשרה אלא טריפה נולדה וכ‬
‫היא כמו שהיתה מעול אי לאו רובא עדי ‪ ,‬ובאד‬ ‫‪ ‰ ‰Â‬רבי מקשי על ה"ג דשמוטה אינה טריפה רק‬
‫חי נמי היינו טעמא משו שרוב אינ טריפה א"כ‬
‫יש לו חזקת חי טוב ולא ניחוש שמא נשתנה בו דבר‪.‬‬ ‫אינה ראויה לשחיטה וכתבו האחרוני סי' כ"ד‬
‫דנ"מ להתיר חלבה‪ ,‬הא כיו שאינה ראויה לשחיטה‬
‫‪ ‰Ó‬שהזכיר מרמב" · שמחלק בי מקוה לחביות‪,‬‬ ‫ממילא חלבה אסור כמבואר חולי ס"ט ע"א היכא‬
‫דלית ליה תקנתא בשחיטה לא שרינ החלב‪ ,‬ולע"ד‬
‫נהירנא בחי' ישבתי דלכאורה לא קשה ממקוה‬ ‫לק"מ כיו דאינו טריפה א"כ אי בדרא לה סמא חיה‪,‬‬
‫קושית הש"ס ריש נדה )ב‪ ,‬ב( וקדושי )עט‪ ,‬א( כלל‪,‬‬ ‫דוקא טריפה לית ליה תקנתא אבל מה שאינה טריפה‬
‫דבמקוה אפשר ע סילוק ידיו אתחסר‪ ,‬משא"כ‬ ‫אית ליה תקנתא רק א נשחט בשעה שהיה שמוטה‬
‫חביות ג' ימי ראשוני היה ודאי יי למ"ד מעילאה‬ ‫ולא נתרפאה לא עלתה לה שחיטה מ"מ כל זמ שהיא‬
‫עקר והא טעמי' ולא עקר‪ ,‬ואפי' נימא ע סילוק ידיו‬
‫עקר עכ"פ ג' ימי הוה ריחא חלא לכ מותר‬ ‫בחייה מיקרי אית לה תקנתא וזה ברור לפע"ד‪.‬‬
‫להפריש ממנו משו"ה מוקמינ אחזקיה אפי' אחר‬
‫שאיתרע ולא הוה אלא ספיקא‪ .‬וחלוק זה מוכרח‪,‬‬ ‫‪ ˘"Ó‬קושית זקינו הגאו ז"ל במשנת דר"ע )ריש נדה(‬
‫דהרי ריב"ל מחמיר מטע שמא ע סילוק ידיו עקר‬
‫מתתאה וק' מה בכ עכ"פ בשעה שטעמו היה ריחא‬ ‫לפמ"ש רא" )שו"ת מי עמוקי סי' כא(‬
‫חמרא אע"כ חיישינ שמא ע סילוק ידיו מיד נעקר‬ ‫דמשו"ה מטמאי הטהרות במעל"ע שבנדה ולא‬
‫משו"ה מחמיר ועשאוהו כודאי חומ משא"כ לר"י‬ ‫מוקמי' בחזקת טהרה משו דודאי נגע והספק נולד‬
‫וא"כ לק"מ קושיתו דהש"ס אזיל לאיד ‪ ,‬ורמב"‬ ‫בהנוגע‪ .‬והק' הגאו הנ"ל א"כ לא מוכח מפרה‬
‫אדומה דרובא עדי מחזקה דלמא שוי ה והא‬
‫פסק כר"י ולק"מ‪.‬‬ ‫דלא מוקמי' האד בחזקת טומאתו משו דודאי‬
‫הוזה והפרה בחזקתה דרובא הוה כמו חזקה‪ .‬הנה‬
‫‪ÊÂÓ˙ È"Á '„ ÌÂÈ Ô„‡· ˙Âί· ÈÓ˙ÂÁ Ïη ÌÂ˙Á‡Â‬‬ ‫קו' זו הו"מ למידחי דבנדה לא הוה אלא ספק אבל‬
‫˙˜‪.˜"ÙÏ „"Ú‬‬ ‫ודאי לא שמעינ ואי מטהרי האד בודאי‪ ,‬אלא‬
‫שפר"מ מחותני הגאו נ"י הוסי להקשות מס"פ כל‬
‫‪.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬

‫˙˘‪Ï ‰·Â‬‬

‫] ‪[È Â‡„ ȯ„· ˙¯˙È ˙ÈÈË‬‬

‫˘‪ ÌÂω È" Ï„‚Ó ÊÂÚÓ ‚"‰‡Ó‰ ·¯‰ "ÈÏ Ë"ΠÌÂÏ‬ראיתי היכ דעתו נוטה בנטיית יתרת בדרי‬
‫דאוני‪ ,‬וכ עשה מעשה לשלוח יד להגיה‬ ‫‪Ó"¯Â „"·‡ È" ÏÈ΢Ӊ „„ ‰"ÂÓ ˙"˘Î ‰"Ù ‰"Ú‬‬

‫בגליו ספר זבחי שלמי סימ כ"ג ]ברי תקנ"ה[‡‬ ‫„˜"˜ ˜"„ ‪.‡"ÚÈ‬‬

‫·‪·"Á Ú"‰‡ ˜ÏÁ· ÔÏ‰Ï 'ÈÚÂ] .‰„ ˙ÎÒÓ ˘È¯ ÂÈ˘Â„ÈÁ· ‰‡¯ Ôωτ  ȷ¯ ȯ·„Π„"Îω ‰"Ù ˙ÂÓ¯˙ 'ω Â"ω È"Ù ˙‡ÂÂ˜Ó ˙ÂÎω· .‬‬

‫‪.·Ù 'ÈÒ‬‬
‫˙˘‪Ï ‰·Â‬‬

‫‡‪.'ÂΠ‡ ˜Â„ ‡¯ÙÒ‰ ȯ·„ ̉ Ê"ÙÚ „"‡· ˙ÂȉÏ ‰"„· ÔÏ‰Ï ‰‡¯ .‬‬