Page 296 - HATAM-1

‫‪˙·¢˙Â‬‬ ‫אורח חיי‬ ‫˘‡‪˙ÂÏ‬‬ ‫¯‪Ï‬‬

‫פלפלי יבשי קרושי ‪ ,‬וחשבו כיו ששיעור‬ ‫תבלי ·‪ ,‬ושיעורו בעוכלא כמבואר בעירובי כ"ט‬
‫חז"ל בעוכלא שהוא מדת לח‪ ,‬ע"כ צריכי לשער‬ ‫ע"א ורמב" וש"ע‪ .‬ואמנ עוכלא הוא מדת הלח‬
‫בהמחה פלפלי ויהי' שליש מיבישי עושי‬ ‫תומ ועוכלא‪ ,‬והוא חצי רביעית לרמב" פ"א‬
‫חצי רביעית מדת לח‪ ,‬ושליש מחמשה קווינט‬ ‫הלכה י"ב ורש"י‪ ,‬ונקטוהו בשיעור מדת משקל‬
‫עולה ה' שלישי קווינט שהוא פחות מחצי לויט‬ ‫יבש בליטרא‪ ,‬אלא דפליגי רמב" ורש"י בשיעור‬
‫וה לקחו חצי לויט ולחומרא לא דק‪ ,‬ובזה‬ ‫משקל ליטרא כל א' לפי מקומו וזמנו כמ"ש‬
‫רמב" ר"פ תשא ע"ש‪ .‬וצ"ע ברשב" ב"ב צ'‬
‫נתישב מנהג אבותינו תורה‪.‬‬
‫ע"א )ד"ה ועוכלא(‪.‬‬
‫‡‪ Í‬מ"מ מכא ואיל לא יצמצמו לסמו אהנ"ל‬
‫‪ ‰ ‰Â‬בצל"ח ס"פ ע"פ )קטז‪ ,‬ב ד"ה והואיל( כתב‬
‫אלא יניחו ב' לויט וג' קווינט פלפלי‬
‫יבשי לכל א'‪ .‬ומי שרוצה לזכות הרבי יניח‬ ‫דשיעור רביעית עפ" אצבעות המבוארי‬
‫בתחלת השנה ויזכה ע"י אחר לכל בני עירו ולכל‬ ‫בש"ס הוא כפל ממש מרביעית הנהוג‪ .‬ועי"ז‬
‫העתידי לדור בעיר‪ ,‬ויודיע זה בבהכ"נ כמו‬ ‫רוצה לשנות ג שיעור ביצי וזיתי ‪ ,‬ואני‬
‫שעושי בערובי חצרות בע"פ‪ ,‬ואז בכל שבת‬ ‫הטרחתי והעליתי דצדקו דבריו במדת הלח עפ"י‬
‫ושבת יש ברירה לכל א' א ירצה לסמו עליו‬ ‫אצבעות‪ ,‬וא במדת היבש ביצי וזיתי ליכא‬
‫או לא‪ .‬והבאי לתו העיר באמצע השנה צרי‬ ‫שו שנוי אלא שכל דבר קרוש לכשימס יתרבה‬
‫להודיע קוד שבת הראשו שכ מנהג העיר‬ ‫על ג' חלקי כדאיתא ר"פ המוציא יי דבכזית‬
‫ואי להארי בפשוטות‪ .‬אלא דלא סגי בשיעור‬ ‫קרוש איכא רביעית לח שהוא ג' זיתי והארכתי‬
‫מועט אלא בשיעור הרבה תבלי באופ שיגיע‬
‫לכל א' כנ"ל כמ"ש מג"א סי' תי"ג )סק"א(‪.‬‬ ‫מאוד בזה‚‪.‬‬
‫ובפ"פ נוהגי להניח שק גדול של פלפלי בי‬
‫פ"פ לאופי בא דודאי יגיע ב' סעודות לכל אחד‪.‬‬ ‫‪ ‰ ‰Â‬עשיתי לי כלי המחזיק רביעית של תורה‬
‫‪‡"Ù˜˙ ÏÂχ „"Î ˜"˘Ú ' ÌÂÈÏ È‰‚ ·"Ù‬‬
‫מצומצ ומדדחי פלפלי באותו הכלי‬
‫‪.˜"ÙÏ‬‬ ‫והיה משקל חצי רביעית ב' לויט וג' רביעית לויט‬
‫‪Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬ ‫או ג' קווענטעל‪ .‬והנה בדורות הראשוני שקוד‬
‫הצל"ח שהיה רביעית שלה מחזיק חצי רביעית‬
‫שלנו היה משקל הפלפלי ה' קווענט וחצי‪ ,‬וזהו‬

‫˙˘‪„ˆ ‰·Â‬‬

‫]‪[‡ ,Ê Ôȷ¯ÈÚ - ÌÈ˘ÏÂ˘Ó ÌȯÙÎ‬‬

‫‪ ¯˙·Â‬דבעי' הדר פשיט לי' דשפיר אמרי' רואי‬ ‫˘ ‪ÔÈȈӉ ÔÈÈ„‰ ·¯‰ "ÈÏ ˙ί·Ó ‰·ÂË ‰‬‬
‫‪ÔÈÈ„ È" ÈÏ˙Ù ‰"ÂÓ „·ΠÔ ˘Â ı¯Á ‚ÏÙÂÓ‰‬‬
‫שהרי בש"ס ש )נז‪ ,‬ב( מדמינ לעיר‬
‫העשוי' כקשת‪ ,‬ובעיר העשוי' כקשת אי חלוק‬ ‫„˜"˜ ‪.‡"ÚÈ ˘‡Ï‡˜ÈÓ‬‬

‫בי כקשת כזה ובי עשוי‬ ‫‡‪ ‰˙ÂÈ‬נפשי היפה לדעת דעתי הקלושה‪ ,‬הא‬
‫כג כזה נמצא אמרינ‬
‫רואי מצד א'‪ .‬ועוד דכ"ש‬ ‫דתנ בעירובי נ"ז ע"א במתני' וכ ג'‬
‫הוא‪ ,‬השתא אמרינ רואי לחבר שני הצדדי ‪,‬‬
‫מכ"ש לצד א' כדאמרינ מהו דתימא מרוח א'‬ ‫כפרי המשולשי א יש בי ב' חיצוני קמ"א‬
‫אמרינ וכו' ע"ש נ"ה ע"א‪ .‬אלמא גריע ב' רוחות‬ ‫אמה ושליש עשה אמצעי שלשת להיות א'‪ .‬א‬
‫מרוח א'‪ ,‬וכיו דאמרינ רואי לחבר האמצעי‬ ‫הוא דוקא דעושה שלשת להיות א'‪ ,‬או ה"ה נמי‬
‫לשני כפרי משתי רוחות‪ ,‬מכ"ש לחברו מרוח‬ ‫אפילו א הוא רחוק מאד יותר מקמ"א ושליש‪,‬‬
‫א'‪ .‬אלו דבריו‪.‬‬
‫מ"מ כיו שהוא קרוב לאחד אמרינ רואי ונעשו‬
‫שניה א'‪ .‬ונפקא מיני' שכשהול מכפר הרחוק‬
‫ומגיע לכנגד האמצעי נחשב לו מש עד סו‬

‫הכפר השלישי רק כד' אמות‪.‬‬

‫·‪.·"˜Ò ÂÙ˘ 'ÈÒ (‡˜ ÈÙÒ) ÌÈÈÁ ˙ÂÁ¯Â‡ 'ÈÚ .‰˘Ó ˙¯Â˙ ¯ÎÊ· ÏÈÚÏ ˘"ÓΠÔÈÏÙÏÙ· ÔÈ·¯ÚÓ Ôȇ˘ Á ÔÈ„ ·Ú ÏÏÎ Ì„‡ ÈÈÁ '¯ .‬‬
‫‚‪.‡Ù˜ 'ÈÒ ÔÏ‰Ï Ú"Ú .ÊΘ 'ÈÒ ÔÏ‰Ï .‬‬