Page 297 - HATAM-1
P. 297
‡Ï¯ ¯ÙÂÒ תשובה צד Ì˙Á
‡ ‡¯·Èבתוס' דבכורות ל"ט ע"א יש להבי קצת ‰ ‰בתחלה אומר מה דמייתי ראיה לסברתו
כדעת מעלתו ,במ"ש דמשולשי דקרפ מעיר העשוי כג וצייר כזה
אינו לא כמשולשי דמכות ולא כדהת ודמגלה. משמע דס"ל דנותני לה זויות חדודה
וקשה בשלמא כמשולשי דמכות לא הוה אבל באמצע השדה נגד הזויות שבעיר,
כדמגלה איתי' דהרי כפר אחד עומד בראשו וא' ובזויות שבשדה מרבעי ומודדי התחו מש .
באמצע וא' בסופו ,אע"כ אפילו א' רחוק במ"כ טעה בדמיונו וליתי' לה דינא ,אלא עיר
וכדמעלתו ,כ יש להבי לכאורה .אבל לא נ"ל, העשויה כג עושי לה יתר כיתר של
אלא כוונת התוס' דמשולשי דמתני' אינו כההיא קשת כזה וא"כ אי כא שו ראי'
דמגלה ששלשת עומדות בשורה א' ממש כמו מעיר העשויה כג הנ"ל‡ .ומ"ש
חפירות המגלה ,לא כ הוא ,אלא שעומדי כעי דהשתא משתי רוחות אמרינ רואי מכ"ש מרוח
סגול ,שכשממתיחי החוט מזה לזה ומזה לזה א' ,אמת שכ איתא סברא זו לעיל נ"ה ע"א ,אבל
בשמעתי דקרפ נ"ז ע"ב איתא סברא בהיפו ,
יעשה צורת משולש כזה וזהו כוונת דלעני קרפ תליא בדחיקא תשמישתא ,אבל
משולשי דמתני' ולא כההיא דמגלה היכא דאיכא אוירא טפי לא יהבינ קרפ כולי
כנלע"ד ,ולעול לא אמרינ רואי אלא האי .א"כ ה"נ כי אוירא בחד גיסא טפי לא
אמרינ רואי דאתי אוירא דהאי גיסא ומבטל
משני צדדי ולא מצד א'. ליה .ונהי דאי הוה עומד כפר האמצעי בי
הכפרי ממש ,הוה סגי בקמ"א ושליש מצד א',
˘"ÓÂמעלתו עוד וז"ל ,ועוד לא מצאתי בפי' אבל השתא דנימא רואי לא מקילינ כולי האי.
דהרי הראב"ד רפכ"ח משבת פליג אהסוברי
היתר דהכפר עומד מעבר לנהר א דמצד דאמרינ רואי ארפ"ב אמות וב' שלישי ,
עיר פלוני יכול לעבור דר המעבורת אבל לצד דדוקא כשעומד באמצע ממש יהבינ ב'
כפר השני ליכא מעבורת .א כסברת תשו' חו"י קרפיפות ,אבל רואי מסתיי דיהבינ קמ"א
סי' קנ"ה דמשולשי הוה מטע כקשת א"כ כא ושליש ורוחב הכפר האמצעי יעיי ש בה"ה.
לא שיי זה היכי דלא יכול לעבור אלא דר ונהי דלא קיי"ל הכי היינו באיכא דחיקא משני
ספינה ,או נימא אפ"ה אומרי רואי עכ"ל .לא צדדי ,אבל היכא דאיכא רווחא דאוירא מצד א'
ידעתי למה נתלה בחו"י ,הרי בתלמוד ערו לא שמענו ,ואפושי פלוגתא לא מפשינ .
בעירובי נ"ז ע"ב כמה יהי' בי חיצו לאמצעי
אלפי אמה ,משמע היכי דאיכא יותר שאינ ÔÎÂיש להבי מלשו הרמב" ש למעיי ש ,
יכולי לבא בשבת מחיצו לאמצעי משו איסור
תחומי ,לא אמרינ רואי .וא"כ ה"ה נהר וכ דקדק רבנו יהונת בלשונו וכ' קמ"א
המפסקת ואינו יכול לבוא בספינה ,הרי ה"ל לכא וקמ"א לכא וכו' ע"ש .וכ מוכח מלשו
למבעיא איבעיא דיליה .ומ"מ אפשר לחלק רש"י )ד"ה כל שאילו מטיל אמצעי ביניה וכו'( אבל א
ולומר דבהפסק נהר איכא מציאות ע"י הערמה רבה אויר יותר מכא לא אמרינ רואי ,עכ"ל.
ות"ח כבשבת קל"ט ע"ב ,וכ משמע קצת שהוא שפת יתר ומילתא דלא צריכא ,דמהיכי תיתי
בעירובי נ"ז ע"ב גבי בני אקיסטפו וארדשיר, נימא רואי' באויר יותר מכא מה שלא היה מועיל
מדלא קאמר איכא גישרא דדגלת דמפסקא בעומד ממש .אע"כ להורות דאי איכא אויר יותר
כביבמות קכ"א ע"א ואמר אכא דגלת משמע מכא מצד א' אע"ג דבצד השני הוה רק קמ"א
הת לא הוה גישרא ושבלת הנהר הפסיקו . ושליש .אפ"ה לא אמרינ רואי .והוצר לזה דלא
ודגלת מי שוטפי הי' ולא מצי לעבור בלי תיקשי לר"ה דאמר רואי א"כ לאשמעינ מתניתי
ספינה כדמשמע במסכת מ"ק כ"ה ע"ב רבא כי רבותא טפיי ואפילו בשני כפרי וכדעת מעלתו,
הוה אתא לדגלת וכו' ואפ"ה מתחשב .ועיי
בעירובי ס"א ע"א עיר שיושבת על שפת הנחל משו"ה פי' דכולי האי לא אמרינ .
וברי" ורמב" ש .
˙˘„ˆ ‰·Â
‡È"ÒÂÒ Ï"‰·‰ ¯ÈÚ‰ ÔΠ.Ì˘ Ôȷ¯ÈÚ Ô"¯Â ȯȇӷ Ó"Π.Ï‡Â˘‰ ˙ڄΠڷȯ ‰Ï ÔÈ˘ÂÚ„ ÚÓ˘Ó Ôȇ¯ ‰"„ ‡ ,‰ Ôȷ¯ÈÚ È"˘¯· .
˘ˆ.‡"·Ëȯ· ÔÈÈÚ ‡Ï˘ ‡ÏÙÏ ,Ú·ȯ ‰Ï ÔÈ˘ÂÚ„ ‡È„‰Ï ÔΠ·˙΢ ‡"·Ëȯ‰Â ‡"·˘¯‰ ȯ·„Ó (˙ÂÓ‡ ‚"Ù¯ ‰"„) Á
