Page 301 - HATAM-1

‫‪‰Ï¯ ¯ÙÂÒ‬‬ ‫תשובה צז‬ ‫‪Ì˙Á‬‬

‫˙˘‪ʈ ‰·Â‬‬
‫]·˜‪[ÌÈ·¯ ˙ÚÈ‬‬

‫בש"ע ח"מ סי' שע"ז וסי' תי"ז )ס"ב(‪ .‬ולאו דוקא‬ ‫‪,Ô Ú¯ ˙ÈÊΠ„‰ È‰È ,Ô ‡˘ ÁË·Ï ÔÂÎ˘È '‰ „È„È‬‬
‫מצר או שדה אלא כל הלו רבי אפילו חצר‬ ‫‪Ô‡‚‰ ·¯‰ "È ‰"‰ ,Ô Ú· Ô΢ '‰ „·Π‰‡¯È‬‬
‫ובית כמבואר בפלוגתת ר"י ור"ל ס"פ חזקת )ס‪,‬‬ ‫‪¯„ ÚÒ ‰"ÂÓ ˙"˘˜Î ‰"Ù ‰"Ú È" ÌÒ¯ÂÙÓ‰‬‬
‫ב( גבי א רצה כונס לתו שלו‪ ,‬וחזקה ברשות‬
‫היינו שידעו בעלי ושתקו‪ .‬וא"כ לפ"ז צ"ל דהא‬ ‫‪.‡"ÚÈ ıÈ ÎÚ¯ ˜"˜„ Ó"¯Â „"·‡ È" ˘ÈÏÊÈÈÓ‬‬
‫דתניא )עירובי כב‪ ,‬ב( חצר שרבי נכנסי לה בזו‬
‫ויוצאי בזו רה"י לשבת‪ ,‬היינו כשבוקעי בו‬ ‫·‪ ȇÓ‬דבדק ל מר במ"ש ט"ז בא"ח סי' שס"ה‬
‫בלא רשות שאז יכול למונע ולא שמי' בקיעה‪,‬‬
‫אבל אי כבר החזיקו בו רבי שאז אסור למונע‬ ‫)סק"ג( דבקיעת רבי דלא מזקי בפרצת‬
‫ולסתו מחיצתו‪ ,‬אה"נ דהוה ר"ה לשבת‪ .‬וזה אי‬ ‫חצר היינו בחצר שהוא כדינו מרובע אבל‬
‫במשמע לשו הברייתא‪ .‬וא אולי יש לדחוק‬ ‫בשארכו יתר על רחבו לא‪ ,‬דהרי לכל מילי דינו‬
‫ולומר כיו דסת פרצת החצר יש לו גפופי‬ ‫כמבוי‪ .‬וכ הי' נ"ל פשוט‪ ,‬ואתא מר ושדי בי'‬
‫כמ"ש ג רש"י ש ד"ה דלא ניחא תשמישתא‬ ‫נרגא מש"ס ערו דעירובי ה' ע"ב דמהדר‬
‫לרבי לדריסה שהפתחי קצרי וגידודי יש‬ ‫אפירכא לסתור ק"ו של ר"ה ברי' דר"י‪ ,‬וא‬
‫באסקופה וכו'‪ ,‬וכיו שכ ממילא משתמע דנפק‬ ‫איתא לימא מה לחצר שכ בקיעת רבי אינו‬
‫לי' מכלל מצר שהחזיקו בו רבי ‪ ,‬שהרי כתב ב"י‬ ‫מזיק מה שאי כ במבוי‪ .‬אע"כ הא דבקיעת‬
‫סי' תי"ז בש רבנו ירוח שא זה הכונס בנה‬ ‫רבי אינו מזיק בפרצת החצר לאו משו‬
‫אצטבא במקו כותלו אע"ג שהחזיקו בו רבי‬ ‫מעליותא דמחיצת החצר טפי ממחיצת המבוי‪,‬‬
‫להעביר משאותיה ע"ג‪ ,‬לא הוה חזקה ומותר‬ ‫אלא משו דבקיעת רבי בחצר של בעלי לא‬
‫להחזיר כתלי' וה"נ דכוותי'‪ ,‬וכיו שנשארו הנ‬ ‫שמי' בקיעה‪ ,‬שהרי בעל החצר יכול למונע כל‬
‫שעה מה שאי כ במבוי‪ ,‬ומשו"ה לא מצי‬
‫גדודי לא מועיל בקיעת רבי כ י"ל‪.‬‬ ‫למיעבד מינה פירכא‪ .‬ולפ"ז אי לחלק בי חצר‬
‫לחצר שאפילו יהי' ארכו יתר על רחבו‪ ,‬מכל‬
‫‪ Ó"ÓÂ‬לדינא לא נ"ל‪ ,‬דע"כ לא אמר רבנו ירוח‬ ‫מקו כיו שיש לבעליו למנוע הילו רבי לא‬
‫שמיה בקיעה ולא מבטלי מחיצה ודלא כט"ז‪.‬‬
‫אלא בבונה אצטבא בידי ‪ ,‬דמראה לכל‬
‫שרוצה לבטל בקיעת רבי והיינו מחאה דיליה‪,‬‬ ‫אלו דברי פר"מ‡‪.‬‬
‫אבל באשתייר ממילא גפופי לא‪ .‬דאלת"ה מה‬
‫היה צרי לומר אי בנה אצטבא לימא אי כנס‬ ‫‪ ÈÙÏÂ‬דבריו יצא לנו נמי חומ‪,‬רא במבוי המרובע‬
‫בתו שלו והשאיר גפופי ‪ .‬אע"כ דוקא בבונה‬
‫אצטבא אבל לא זולת‪ .‬וא"כ הרי צריכי לדחוק‬ ‫דבעלמא דינה כחצר‪ ,‬והכא לעני בקיעת‬
‫בלשו הברייתא דחצר שרבי נכנסי רה"י‬ ‫רבי נידונית כמבוי‪ ,‬ויעויי ש בתוס' ד"ה ק"ו‬
‫לשבת דמיירי בשעדיי לא הוחזקו לכנוס וזה‬ ‫מחצר וכו'‪ ,‬כללא דמילתא הכל תלוי ברשותא‬
‫דחוק ואתי מרחוק‪ .‬וג צ"ע מלקמ עירובי צ"ד‬ ‫דמא קיימא דהה"נ חצר הנמסר לרבי ויש‬
‫רשות להבוקעי ש מתבטל מחיצה כמבוי‪ .‬ויש‬
‫ע"א פלוגתת ר"א ורבנ ע"ש‪.‬‬ ‫פני לזה מש"ס עירובי כ"ב סו ע"ב א"ל‬
‫שבילי בית גלגל קאמרת יהושע אוהב ישראל‬
‫‪ ¯·Â‬מ די הרי פסי ביראות ש במשנה דס"ל‬ ‫היה כל היכא דניחא תשמישתיה מסרה לרבי כל‬
‫היכא דלא ניחא תשמישתיה מסרה ליחיד‪ .‬וצ"ע‬
‫לרבנ דר' יהודה דא"צ לסלק לצדדי‬
‫בקיעת הרבי ומפרש ש הטע דלא אתי רבי‬ ‫קצת בתוס' ש ד"ה יהושע וכו' יע"ש וק"ל‪.‬‬
‫ומבטלי מחיצתא‪ ,‬ור' יהודה נמי לא פליג אלא‬
‫משו דליכא הת )ד'( ]ב'[ מחיצות ממש אבל‬ ‫‡‪ ‡Ï‬דלפ"ז למאי דקיי"ל בסוגיא דב"ב ק' ע"א‬

‫דמצר שהחזיקו בו רבי אסור לקלקלו‪,‬‬
‫וכ מבואר בכל הפוסקי כשהחזיקו ברשות‪ .‬וכ‬

‫˙˘‪ʈ ‰·Â‬‬

‫‡‪.‰Ò˘ 'ÈÒ ¯ÊÂÚ‰ Ô·‡· ‰˘˜‰ ÔΠ.‬‬