Page 301 - HATAM-1
P. 301
‰Ï¯ ¯ÙÂÒ תשובה צז Ì˙Á
˙˘Êˆ ‰·Â
]·˜[ÌÈ·¯ ˙ÚÈ
בש"ע ח"מ סי' שע"ז וסי' תי"ז )ס"ב( .ולאו דוקא ,Ô Ú¯ ˙ÈÊΠ„‰ È‰È ,Ô ‡˘ ÁË·Ï ÔÂÎ˘È '‰ „È„È
מצר או שדה אלא כל הלו רבי אפילו חצר Ô‡‚‰ ·¯‰ "È ‰"‰ ,Ô Ú· Ô΢ '‰ „·Π‰‡¯È
ובית כמבואר בפלוגתת ר"י ור"ל ס"פ חזקת )ס, ¯„ ÚÒ ‰"ÂÓ ˙"˘˜Î ‰"Ù ‰"Ú È" ÌÒ¯ÂÙÓ‰
ב( גבי א רצה כונס לתו שלו ,וחזקה ברשות
היינו שידעו בעלי ושתקו .וא"כ לפ"ז צ"ל דהא .‡"ÚÈ ıÈ ÎÚ¯ ˜"˜„ Ó"¯Â „"·‡ È" ˘ÈÏÊÈÈÓ
דתניא )עירובי כב ,ב( חצר שרבי נכנסי לה בזו
ויוצאי בזו רה"י לשבת ,היינו כשבוקעי בו · ȇÓדבדק ל מר במ"ש ט"ז בא"ח סי' שס"ה
בלא רשות שאז יכול למונע ולא שמי' בקיעה,
אבל אי כבר החזיקו בו רבי שאז אסור למונע )סק"ג( דבקיעת רבי דלא מזקי בפרצת
ולסתו מחיצתו ,אה"נ דהוה ר"ה לשבת .וזה אי חצר היינו בחצר שהוא כדינו מרובע אבל
במשמע לשו הברייתא .וא אולי יש לדחוק בשארכו יתר על רחבו לא ,דהרי לכל מילי דינו
ולומר כיו דסת פרצת החצר יש לו גפופי כמבוי .וכ הי' נ"ל פשוט ,ואתא מר ושדי בי'
כמ"ש ג רש"י ש ד"ה דלא ניחא תשמישתא נרגא מש"ס ערו דעירובי ה' ע"ב דמהדר
לרבי לדריסה שהפתחי קצרי וגידודי יש אפירכא לסתור ק"ו של ר"ה ברי' דר"י ,וא
באסקופה וכו' ,וכיו שכ ממילא משתמע דנפק איתא לימא מה לחצר שכ בקיעת רבי אינו
לי' מכלל מצר שהחזיקו בו רבי ,שהרי כתב ב"י מזיק מה שאי כ במבוי .אע"כ הא דבקיעת
סי' תי"ז בש רבנו ירוח שא זה הכונס בנה רבי אינו מזיק בפרצת החצר לאו משו
אצטבא במקו כותלו אע"ג שהחזיקו בו רבי מעליותא דמחיצת החצר טפי ממחיצת המבוי,
להעביר משאותיה ע"ג ,לא הוה חזקה ומותר אלא משו דבקיעת רבי בחצר של בעלי לא
להחזיר כתלי' וה"נ דכוותי' ,וכיו שנשארו הנ שמי' בקיעה ,שהרי בעל החצר יכול למונע כל
שעה מה שאי כ במבוי ,ומשו"ה לא מצי
גדודי לא מועיל בקיעת רבי כ י"ל. למיעבד מינה פירכא .ולפ"ז אי לחלק בי חצר
לחצר שאפילו יהי' ארכו יתר על רחבו ,מכל
Ó"ÓÂלדינא לא נ"ל ,דע"כ לא אמר רבנו ירוח מקו כיו שיש לבעליו למנוע הילו רבי לא
שמיה בקיעה ולא מבטלי מחיצה ודלא כט"ז.
אלא בבונה אצטבא בידי ,דמראה לכל
שרוצה לבטל בקיעת רבי והיינו מחאה דיליה, אלו דברי פר"מ‡.
אבל באשתייר ממילא גפופי לא .דאלת"ה מה
היה צרי לומר אי בנה אצטבא לימא אי כנס ÈÙÏÂדבריו יצא לנו נמי חומ,רא במבוי המרובע
בתו שלו והשאיר גפופי .אע"כ דוקא בבונה
אצטבא אבל לא זולת .וא"כ הרי צריכי לדחוק דבעלמא דינה כחצר ,והכא לעני בקיעת
בלשו הברייתא דחצר שרבי נכנסי רה"י רבי נידונית כמבוי ,ויעויי ש בתוס' ד"ה ק"ו
לשבת דמיירי בשעדיי לא הוחזקו לכנוס וזה מחצר וכו' ,כללא דמילתא הכל תלוי ברשותא
דחוק ואתי מרחוק .וג צ"ע מלקמ עירובי צ"ד דמא קיימא דהה"נ חצר הנמסר לרבי ויש
רשות להבוקעי ש מתבטל מחיצה כמבוי .ויש
ע"א פלוגתת ר"א ורבנ ע"ש. פני לזה מש"ס עירובי כ"ב סו ע"ב א"ל
שבילי בית גלגל קאמרת יהושע אוהב ישראל
¯·Âמ די הרי פסי ביראות ש במשנה דס"ל היה כל היכא דניחא תשמישתיה מסרה לרבי כל
היכא דלא ניחא תשמישתיה מסרה ליחיד .וצ"ע
לרבנ דר' יהודה דא"צ לסלק לצדדי
בקיעת הרבי ומפרש ש הטע דלא אתי רבי קצת בתוס' ש ד"ה יהושע וכו' יע"ש וק"ל.
ומבטלי מחיצתא ,ור' יהודה נמי לא פליג אלא
משו דליכא הת )ד'( ]ב'[ מחיצות ממש אבל ‡ ‡Ïדלפ"ז למאי דקיי"ל בסוגיא דב"ב ק' ע"א
דמצר שהחזיקו בו רבי אסור לקלקלו,
וכ מבואר בכל הפוסקי כשהחזיקו ברשות .וכ
˙˘Êˆ ‰·Â
‡.‰Ò˘ 'ÈÒ ¯ÊÂÚ‰ Ô·‡· ‰˘˜‰ ÔΠ.