Page 304 - HATAM-1

‫‪˙·¢˙Â‬‬ ‫אורח חיי‬ ‫¯‪˙Âχ˘ ÁÏ‬‬

‫כשהוסי סיג לקודש לגזור טומאה על הידי לא‬ ‫להקל ישראל לשמור את כל בני בית קטני‬
‫שמח לבו אלא יע למד תיקו לטומאה בנטילת‬ ‫כאלו וג לא נשותיה וחלושי דעת לשמר בכל‬
‫יו השבת מבלי להוציא מפתח ביתו החוצה‬
‫ידי אז ישמח לבי ג אני‪.‬‬ ‫דברי קטני ומטפחת וקטני ופת ביד ‪ ,‬וכמה‬
‫צער ודוחק יסבלו הגדולי הנזהרי ובפרט בעני‬
‫‪ Ú"˘Ë·Â‬סימ שס"ו סעי י"ג וי"ד מצוה לחזור‬ ‫תפלה בבהכ"נ ביו ש"ק בהבאת הסידורי‬
‫להתפלל מתוכו וטליתי וכדומה עט"ז סי' שמ"ו‬
‫אחר עירובי חצרות‪ ,‬מבר על מצות‬ ‫סק"ו‡‪ .‬א"כ השכל הפשוט גוזר שראוי ומחוייב‬
‫עירוב‪ .‬והנה אי כוונת הברכה על אשר קדשנו‬ ‫לתק החצרי והמבואות בעירוב המתיר טלטול‪.‬‬
‫ואסר לנו ההוצאה וטלטול בשבת‪ ,‬חדא דלא שיי‬
‫וציונו על המניעה‪ ,‬דה"ל למימר ואסר לנו הוצאה‬ ‫‪ Ì Ó‡Â‬על כ מצינו לחז"ל במס' ביצה י"ו סו‬
‫מרשות לרשות בשבת כמו שמברכי בחוצה‬
‫ואסר לנו הארוסות‪ .‬ומ"ש וציונו על העריות כבר‬ ‫ע"ב דההוא מרבנ שהיה אוסר לערב‬
‫כתב ש הר" )כתובות ז‪ ,‬ב( בזה ע"ש‪ .‬ועוד מ"ש‬ ‫ערובי חצרות בי"ט שחל להיות בערב שבת‬
‫דמברכינ על איסור הוצאה בפרוטרוט טפי משאר‬ ‫ואמרו עליו שהוראתו לקלקולא‪ .‬ופרי הש"ס‬
‫מלאכות שבת שהכל נכלל בברכה שאנו מברכי‬ ‫מאי קלקולא הרי החמיר‪ ,‬ומתר כיו דמקלקלי‬
‫בקידוש ובתפלה מקדש השבת‪ ,‬אע"כ לומר דהאי‬ ‫בי' רבי היינו קלקולא‪ .‬פירש"י דמקלקלי בי'‬
‫ברכה על מצות עירוב היא על מצות התיקו‬ ‫רבי ‪ ,‬ששוכחי ומטלטלי בלא עירוב היינו‬
‫הגדול הלז להשמר מאיסור הוצאה‪ ,‬אשר ממש‬ ‫קלקולא א הי' מותר לערב אתמול והוא אוסרו‬
‫עכ"ל‪ .‬א"כ ק"ו השתא ומה הת אינו אלא לשבת‬
‫א"א להזהר ממנו כמ"ש לעיל‚‪.‬‬ ‫א' ונקל יכולי להזהר בטלטול שבת א'‪ ,‬ומה ג‬
‫דהמורה ההוא עשה כ משו חומרת יו"ט שלא‬
‫‪ ͯ·Â‬ה' אלקי ישראל אשר נת בלב מלכי‬ ‫לערב בע"ש שהוא י"ט קרי ליה קלקולא‪ .‬מכ"ש‬
‫שאי להתעצל מלתק המבואות לשמור הע‬
‫וסגני ושרי אשר ע ה' חוסי בציל‬ ‫מקלקולי שבתות כל השנה כולו‪ .‬והדבר מוטל על‬
‫שנותני רשות לשמור דתינו בכלל‪ ,‬ובפרט‬ ‫הרב הת"ח שבעיר לתק המבואות‪ ,‬וא לאו‬
‫לקבוע עירובי במבואותיה אפילו במבואות‬ ‫מכשול וקולר הע על צווארו כדאמרינ‬
‫שגדולי מלכות דרי בה א צריכי להתיר‬ ‫בעירובי ס"ח ע"א א"ל רבב"ח לאביי מבואה‬
‫טלטול לישראל נותני רשות לתק ‪ .‬ומי לנו גדול‬ ‫דאית בי' גברי רברבי כרבנ לא להוי בה לא‬
‫מעירנו פרעשבורג מטרפולי דמדינתא וכמה‬ ‫עירוב ולא שיתו ‪ .‬והוצר אביי ש להתנצל על‬
‫פעמי המל יר"ה ושריו וסגניו נעצרי פה‪,‬‬
‫וכעת הוא וועד המדינה וכל שרי המלוכה‬ ‫המכשלה שתחת ידו יע"ש·‪.‬‬
‫נאספי ‪ ,‬ויש כא במקו אחד שצרי תיקו צורת‬
‫הפתח בשני קני וקורה על גביה ‪ ,‬ובמקו א'‬ ‫‪ ÔÈÈÚÂ‬עירובי כ"א ע"ב בשעה שתיק שלמה‬
‫אצל המי יש תיקו אחר פס גבוה‪ ,‬הכל לפי‬
‫הצור ואי מכלי דבר‪ .‬והדברי מפורסמי‬ ‫עירובי ונט"י יצאה ב"ק ואמרה א חכ‬
‫וגלוי אי בו ספק ע"כ אי להארי יותר‪ .‬ופשוט‬ ‫בני ישמח לבי ג אני‪ ,‬והקשה תוס' הא ג שניות‬
‫שמעלת ידידי הרב נ"י ישתדל בכל עוז לתק בני‬ ‫תיק ‪ ,‬וי"ל לפי הנ"ל במה שהוסי חומרא‬
‫קהלתו וה' יתנהו לח ולחסר בעיני האדו הגדול‬ ‫לאיסור שניות‪ ,‬אע"ג שהוא מצוה לעשות סייג‬
‫החסיד הפישא נסי עירו‪ ,‬וית רשות להסיר‬ ‫לתורה‪ ,‬מ"מ לא שיי ישמח לבי כי אולי יכשלו‬
‫מכשול ותקלה ובחסדו ירו הודו וכסא כבודו‪.‬‬ ‫בזה בני אד שאינ הגוני ‪ ,‬אבל כשעשה סייג‬
‫לשמירת שבת וג עשה תיקו שלא יקלקלו בו‬
‫‪·"È '‰ ÌÂÈÏ È‰‚ ·"Ù ˙"˘„ "‡ ‰Î¯·· ÌÂ˙Á‡Â‬‬ ‫היינו שיערבו עירובי אז ישמח לבי ג אני‪ .‬וג‬
‫‪.˜"ÙÏ Ê"Ù˜ ˙·Ë‬‬

‫‪Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬

‫˙˘‪ˈ ‰·Â‬‬

‫‡‪.‚È 'ÈÒ È˘˘ ˜ÏÁ ÔÏ‰Ï ‰‡¯ .‬‬

‫·‪.ÊÏ 'ÈÒ ·"Á ı"·˘˙ ˙"Â˘Ó ÔÎ ‡È·‰ ‚Ò˘ 'ÈÒ Á"‡ ÛÒÂÈ Èί·· .‬‬

‫‚‪‡ÈˆÂ‰Ï ‰ˆ¯ ˘Î„ ‰Ê ÏÚ ‡È‰ ‰Î¯·‰ ȯ‰ ,·Â¯ÈÚ È"Ú ˜¯ ‡Â‰ Ô ·¯„Ó ‰‡ˆÂ‰‰ ¯˙ȉ˘ ÔÂÈ΄ ¯‡·Ó „"Ή Â"Ù ÔÈ·Â¯Ú 'ω Ó"Ó‰ .‬‬
‫‪.[È"˜Ò ˜ ‡˙Ïȇ˘ ˘"ÓÚ‰ 'ÈÚÂ] .È"Ë Ï ‰ËÈÁ˘Ï ÈÓ„Â ,·¯Ú ˘ ¯"‰¯Ï È"‰¯Ó‬‬