Page 298 - HATAM-1
P. 298
˙·¢˙ אורח חיי ¯˙Âχ˘ ·Ï
אינ רחוקי מהעיר כ"א ק" אמה ,ויכולי לבא Ó"Óלנידו שלפנינו לא ידעתי מקו הספק ,כיו
בשבת אל מקו המעבר ,ויכולי לבוא אל הכפר שעכ"פ במקו העיר עוברי בשבת מעבר
לנהר ע"י מעברות כמ"ש מעלתו ,לא ידעתי א
האמצעי ,אי כא דבר המעכב אי הוה גו הדי כוונתו גשר בנוי או גשר פורחת וסומכי על
איזה תשו' גאוני אחרוני המצויני בספר אשל
אמת .אבל כבר כתבתי שאי דעתי נוטה להתיר אברה שבגליו באר היטב )סי' שלט ס"ד( .יהי'
אי שיהי' כיו שבצד העיר עוברי לכפר
כלל כיו שאי קרובה משני צדדי . האמצעי בשבת בהיתר ,ובני כפר שבצד העיר
˙Âί· ÈÓ˙ÂÁ Ïη ÈÓ˘ È˙Ó˙Á È˙·˙Î „"ÚÏ ‰
‡" .Ï"„Ù˜˙ ȯ˘˙ 'Ê '„ ÌÂÈÏ È‰‚ ·"Ù .
Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó
˙˘‰ˆ ‰·Â
]‡[‰¯È„ ˙È· ̉· Ôȇ˘ ÌÈÒÂÒ ˙¯Â
‰‡¯ Âלי דממזוזה ילפינ ליה דרפת בקר חייב ˘ÌÒ¯ÂÙÓ ‚ÏÙÂÓ‰ ‚"‰‡Ó‰ ·¯‰ "ÈÏ Ë"ΠÌÂÏ
È" ¯ÊÈÏ ‰"ÂÓ ÌÈÒ„‰ Ô‚ÎÂ Ì˘Â·‰ ˙‚¯ÚÎ
במזוזה וכדעת הגאו אור חדש ז"ל
בתשובת נב"י מהדורא תנינא חא"ח סי' מ"ז .ומה ‡·„˜"˜ .‡"ÚÈ ÏÈÏ‚‰Â È ·ÈÏ
שדחה הגאו המחבר ז"ל דאי דמיו מזוזה
לשבת ,שהרי בשבת חלקו בי ישב ולבסו הוק Â˙¯˜Èהגיעני .ואשר תמה פר"מ על הרמב"
ובי הוק תחילה ,ובמזוזה לא חילק .יש לדחות
דחייתו דבשבת במחיצה תלי' ומה עני מזוזה פכ"ח משבת )הל"ג וד'( וש"ע א"ח סי'
למחיצה ,לכ אמרו כל מחיצה שלא הוקפה שצ"ח )ס"ו( שהשמיטו ה דארוות סוסי לחלק
לדירה לא שמה מחיצה ,ובמזוזה מה לי א יהי' בי יש בה בית דירה לאי בה כמו שמחלק
שמה מחיצה או לא .א גדר הדירה שיהי' אותה בברייתא דעירובי נ"ה ע"ב ,והרי" ורא"ש
המחיצה היק לה ילפינ ממזוזה דכל דתיקו
רבנ כעי דאורייתא תיקו .יהי' אי שיהי' מייתי לי' .אלו דברי פר"מ ויפה הרגיש‡.
מבואר מרש"י להדיא ומסתימת כל הפוסקי ,
לבד מדברי רבינו יהונת אמתני' דר"פ עושי È ‡Âתמה בהיפו כי ידוע דירה לעשות עיבור
פסי ,וכבר העיד עליו הגאו בנב"י ש שהוא
דעת יחיד בעני זה ,ואפשר משו האי טעמא לעיירות קיל טפי טובא מדירה להיתר
גופי' דהוה קשי' לי' כנ"ל השתא לעשות עיבור טלטול בית סאתי ,ובורגני יוכיחו שאינ
לעיירות בעינ אורוות סוסי שיש בו דירה נחשבי דירה להתיר טלטול ,משו דעשוי
לאד .מכ"ש דיר וסהר לעני טלטול דבעינ בית לאויר ,משא"כ לעשות עיבור לעיירות שפיר הוה
דירה .ומ"מ כל הפוסקי סתמו גבי דיר וסהר, דירה באתרי דקביע היכי דלא שכיחי גנבי או מיא
ומינה השתא דמהני דיר וסהר לעני טלטול כמבואר פרק עושי פסי )כא ,א( .ואפ"ה קיי"ל
מכ"ש לעני עיבור ,וברייתא דמחלק באורוות בי מסתימת כל הפוסקי וסת מתניתי דעושי פסי
בית דירה לאי בה בית דירה לאו הלכתא היא. )יא ,א( דדיר וסהר מועיל להתיר טלטול אפילו אי
ולולי דמסתפינא הייתי אומר שג ברי" ורא"ש בה שו דירה לאד כ"א לבהמה ובני אד
הועתק בטעות‡* או דמייתי ברייתא כצורתא נכנסי ויוצאי תמיד .וכ מבואר מלשו רש"י
וסמכו עצמ על מתני' דדיר וסהר ,ומ"מ פסקי עירובי כ"ב ע"א דארשב"א כל אויר דתשמישו
לדירה כגו דיר וסהר וכו' וכל דירה דתשמישה
הרמב" והש"ע נכוני לענ"ד. לאויר כגו בורגני .ופירש"י אויר אעפ"י שאינו
מקורה א תשמישו לדירת אד לכניסה ויציאה.
„ÂÚÂיותר נ"ל דמאי דאמרינ ואורוות ואוצרות וכ בדי משמעות לשו הברייתא אויר שתשמישו
לדירה ,ר"ל שאינה מקורה ואפ"ה תשמישו
שיש או שאי בה דירה ,לא קאי אלא לדירה ,ודירה שתשמישו לאויר פי' שמקורה רק
אאוצרות ולא אאורוות כלל ,דבאורוות לית בהו שעיקר לצור אויר ,וכיו שאיננו מקורה מסתמא
איננו דירת אד ממש אלא לכניסה ויציאה ואפ"ה
הוי דירה מעלייתא לטלטל ביותר מסאתי .
‡*.Ò"Á·Â ‰"„ Ì˘ ‡"ÂÊÁ 'ÈÚ . ˙˘‰ˆ ‰·Â
‡.Î ˙‡ (·)Ș 'ÈÒ Á"‡ ‡"ÂÊÁ 'ÈÚ .˘"Ú Á 'ÈÒ ÔÂȈ ˙·È˘ ˙"¢· ‡„ Ï ˘"¯‚‰Ï χ˘ ÔΠ.