Page 35 - תאטרון 37

‫כרזת ההצגה שהועלתה לראשונה בפסטיבל עכו‬

‫לאידיווידואציה על ידי המחזאי ‪ -‬של מנהיג אש"ף בהקשר מוסכמת המציאות של ‪" 1986‬‬
‫]שאסרה – אם נחוצה תזכורת ‪ -‬על פי חוק על כל מגע בין ישראלים לבין מנהיגים פלסטינים[‪.‬‬
‫אחד ההיבטים המהממים של יצירות אלו‪ ,‬הינו‪ ,‬מחד גיסא‪ ,‬ההומניזציה וההבניה‬
‫האינדיבידואלית‪ ,‬התלת‪-‬מימדית‪ ,‬של הנאצים‪ 49,‬ומאידך גיסא‪ ,‬הסימביוזה הביזארית בין‬
‫הקרבנות והרוצחים‪ .‬גנס הלאומני אינו מהסס להשתמש בשיטות נאציות כדי להציל רבים ככל‬
‫האפשר על‪-‬ידי שליחת מעטים למותם ‪ -‬כפי שניתן לראות בסצנה בה הוא שולח את‬
‫המשטרה היהודית‪ ,‬בהוראתו של קיטל‪ ,‬לערוך סלקציה בגטו אושמיאנה‪ - 50‬ודפוס פעולה זה‬
‫של גנס מייחס סובול לזיקה היסודית שבין הרוויזיוניסטים הציונים לבין האידיאולוגיות‬
‫הנציונל‪-‬סוציאליסטיות‪ 51.‬באשר לדמויות הנאצים‪ :‬בעוד מוטי לרנר מעניק לאייכמן "שלו"‬
‫אינטליגנציה ושנינות אכזרית במידה רבה יותר משאפיינו את הדמות ההיסטורית‪ ,‬קיטל של‬
‫סובול‪ ,‬מפקדו הסאדיסטי והמבוסס היסטורית של גטו וילנה‪ ,‬הוא האנטיפוד לדמות‬

‫‪ 49‬בזיקה מכוונת לבנאליות של הרוע‪ ,‬המונח שטבעה חנה ארנדט‪ ,‬ולמחזות גרמניים כגון אחינו אייכמן‪ .‬ראו ‪Heinar‬‬
‫‪.(Kipphardt, Bruder Eichmann (Reinbeck: Rowohlt, 1983‬‬
‫‪ 50‬סובול‪ ,‬גטו‪.74-79 ,‬‬
‫‪ 51‬מצוטט ב‪.Abramson, ,180-‬‬

‫‪ ‬גיליון ‪37‬‬ ‫‪ 34‬‬